That's What Makes a Good Story

פרק 63:"המון זמן"

המשכתי לענות על האימיילים המייגעים שבינהם יש לא מעט הזמנות לערבי תרומה.

4:30

החלטתי ללבוש חולצה וסוודר כי נהיה קריר ולפתע שמעתי קול של הקאה.
"לורן? הכל בסדר?" שאלתי ומיהרתי לתפוס את שיערה. לא יאמן שהיא עדיין לא יוצאת לי מהראש. לא יאמן שלפני 24 שעות עזבתי אותה אחרי ששכבנו.
"אני ממש מצטערת... גם הקאתי טיפה על המיטה... אני לא יודעת מה עובר עלי.." היא אמרה בשקט ובקול העדין שלה.
"הכל בסדר" אמרתי והחזקתי את שיערה. חיכיתי שהיא תפסיק להקיא.
"בואי, נשטוף את הפנים" אמרתי ועזרתי לה לקום.

"את רוצה אולי להתקלח?" שאלתי והיא הנהנה.
"אני אביא לך מים, בגדים ומגבת ואשים לך כאן הכיור. כנסי להתקלח" אמרתי לה והיא הסתכלה עלי וחיכתה שאצא.
איזה אידיוט הייתי ששמתי אותה בחדר שאני מזיין את כולן. התקשרתי למנקה שתבוא ותנקה את החדר הזה והוצאתי בגדים נקיים ונגשתי לאמבטיה ושמתי על הכיור.
נכנסתי לחדר כושר להוציא מעט עצבים ולפתע חשבתי. לתת לה לישון באותו חדר שוב? לצאת בן זונה שוב?

שמעתי שזרם המים התכבה וחיכיתי מחוץ לדלת כמו סוטה ולפתע היא נפתחה. לורן היתה לבושה ושיערה היה רטוב וארוך.
"בואי" אמרתי והובלתי אותה לחדר שלי.
"זה החדר שלך...?" היא שאלה.
"כן" אמרתי.
"אני יכולה לישון במיטה שלך?" היא שאלה בהיסוס.
"כן" אמרתי לה והיא בכל זאת חיכתה לאישור סופי.
"כל מה שאת צריכה פשוט תגידי לי" אמרתי לה והיא נשכבה על המיטה והיא התהפכה מצד לצד.

"מיסטר מילר..." היא אמרה.
"ניקולס" תיקנתי.
"אתה יכול להיות לידי...?" היא שאלה בהיסוס וחייכתי. גם אחרי כל כך הרבה זמן, היא רוצה שאהיה לידה.
"בסדר" אמרתי ונשכבתי לידי וחיבקתי.
"אני מרגישה כמו בתוך חלום שיהפוך לסיוט..." היא אמרה וחיבקתי אותה חזק יותר... הכאיב לי שהיא מרגישה שהחלום יהפוך לסיוט למרות שבתוך תוכי ידעתי למה.
אחרי הכל, אני זה שעזב אותה שלשום בלילה לבד...

***

נקודת מבט של לורן:

קמתי בבוקר וניקולס כבר לא היה לידי. כנראה שבאמת החלום הזה הפך לסיוט. הלכתי לאמבטיה ושטפתי את פניי. הבטתי בשעון שהיה תלוי וקלטתי שהשעה היא 7 בבוקר. מיהרתי לחפש בחדרים את הפלאפון שלי. בחדר שהייתי בו, הוא היה נקי ובמגירות היו רק קונדומים. נכנסתי לחדר של ניקולס ובמגירה הפלאפון שלי היה. התקשרתי במהירות לזואי.

"לורן? איפה את לעזאזל?!" זואי שאלה בעצבים.
"אין לי זמן להסביר, אני אסביר לך הכל כשאחזור" אמרתי.
"חייבת לי כיסוי על התחת שלך היום" היא אמרה בעצבנות וניתקה. ניסיתי להבין איפה אני ונזכרתי בהכל. דאמט, לא יכולת להתקשר לזואי בלילה שתיקח אותך?!

יצאתי מהחדר והתקדמתי לכיוון רנדומלי ולפתע הרגשתי ריח בישול מושלם. עקבתי אחריו עד שהגעתי למטבח.
"ניק?" שאלתי. קראתי לו בשם שפעם הייתי קוראת לו.