נקודת מבט של לורן:
חזרנו הביתה. עוד יומיים נגמרת החופשה וחוזרים לחצי שנה רצופה של למידה ובגרויות.
"את רוצה ללמוד ביחד למבחן באזרחות?" ניקולס שאל.
"אני אלמד לבד" אמרתי.
"טוב. תקשרי אם את צריכה משהו" הוא אמר ונישק אותי.
***
חזרנו סוף סוף ללמודים. הלכתי לכיוון הקפיטריה ולשבת עם הבנות אחרי החופשה הארוכה.
"יש לך מזל שהתיישבת לידנו. אם היית יושבת עם ניקולס הייתי הורגת אותך" מדיסון אמרה בעצבים וגילגלתי את עיניי.
"טוב אז ספרי" אמבר אמרה בחוסר סבלנות.
"מה לספר?" שאלתי בחוסר הבנה.
"מה עשית בחופשה עם ניקולס" היא אמרה.
"הייתי בחג מולד אצלו ועד לפני שלושה ימים היו בניו יורק ביחד" אמרתי.
"זהו?" היא שאלה.
"והיה מושלם..." אמרתי בחיוך.
"פליז אל תגידי שהיה מושלם.. כל מילה אחרת חוץ ממושלם" אמבר ביקשה.
"למה? מה קרה?" שאלתי בבילבול.
"כל מי שהיה איתו לפנייך קשה להשגה כמוך, אמרה שהיה מושלם איתו ואחרי כמה זמן כל הבית ספר ידע שהם שכבו והוא זרק אותן כמו עטיפה של מסטיק" אמבר הסבירה.
קאיה היתה בשקט וזה העציב אותי שהיא לא מגנה עלי.
"אולי תתחילו לפרגן?! כאילו אתן פאקינג חברות שלי וגורמות לי להתרחק מאהבה! זו הפעם הראשונה שאני מאוהבת!" התעצבנתי.
"הוא יפגע בך... הוא פגע בכולן..." מדיסון ניסתה להסביר.
"הוא הנשיקה הפאקינג ראשונה שלי! אתן לא מסוגלות לפרגן! אני יודעת שזה מאהבה, מרצון לשמור עלי אבל אתן חונקות אותי! אני תכף בת 18 ואני יכולה לשמור על עצמי" ניסיתי להסביר.
"מצטערות..." מדיסון ואמבר אמרו אבל קאיה שתקה והיתה שקועה בפלאפון.
"קאיה מה איתך?" שאלתי. ידעתי שהיא מתכתבת עם קאי.
"מה? אמ... אם אתם אוהבים אחד את השניה מה הבעיה בזה?" היא שאלה לא מפוקסת.
"את יודעת טוב מאוד מה הבעיה" מדיסון אמרה.
"אין לי כוח אליכן!" אמרתי בעצבים ויצאתי מהקפיטריה.
"לורן!" שמעתי את קאיה צועקת מאחור. התעלמתי.
"נו לורן!" היא אמרה בקול ותפסה לי את היד.
"מה?! התסובבתי אליה והיא מעט נבהלה.
"שימי בבקשה פס עליהן.. אני אומרת לך את דעתי. אם את אוהבת אותו והוא אותך הוא ישמור עליך. הן מפחדות עליך כי מה שהן סיפרו זה נכון. כל אחת שהיתה איתו נפגעה ונזרקה אחרי הסקס. פשוט תפקחי את העיניים ואל תסתנוורי מהאהבה" היא הסבירה.
"תודה" אמרתי וחיבקתי אותה. היא לפחות היחידה שהסבירה את זה בצורה נורמלית ולא באי פרגון.
הלכתי לכיתה וקאיה חזרה לקפיטריה ולפתע מצאתי את עצמי בתוך כיתה ריקה עם יד על הפה.
"זה אני" שמעתי את ניקולס.
"מה אתה לעזאזל עושה?!" דחפתי אותו
"אני יודע למה לא ישבת איתי היום בקפיטריה ושמעתי את הצעקות שלהן... אז חשבתי שאולי את לא רוצה שיראו אותנו ביחד היום. אז מצאתי פתרון" הוא אמר.
YOU ARE READING
That's What Makes a Good Story
Romantizmאנשים בטח חושבים שזה סיפור על איזה חיים מושלמים יש לי, עם האהבה שלי... אבל הם טועים. זה סיפור על איך בעצם החיים שלי התרסקו לתהום הכי עמוק שלא ניתן לצאת ממנו ורק נפלתי עמוק יותר ויותר. זה סיפור על איך בעצם מחיים די שמחים שהיו לי, הפכתי לגוף בלי נשמה...
