That's What Makes a Good Story

פרק 23: "סכנה"

התקרבתי וראיתי שאין שמירה מבחוץ.

פתחתי את דלת הברזל למחסן וריח חזק של טחב יצא. ירדתי בזהירות למטה, בודק היטב שלא הכינו מארב.
ירדתי למטה ופתחתי דלת נוספת. נכנסתי ולא היה שם אף אחד.

"לורן?" שאלתי. איש לא ענה. הסתובבתי במבנה. איש לא היה שם. עברתי בין כל החדרים עד שהגעתי לחדר אחד.

נכנסתי לתוכו ועמד באמצע כיסא ועליו היה הפלאפון עם פתק.
בטח חשבתם שאני לא אגלה שיש עליה את הפלאפון, נכון? תצטרכו להתאמץ טיפה יותר כדי למצוא אותי.

-באיום, דילינג'ר.

יצאתי מהמחסן כשבידי הפלאפון של לורן והתקשרתי לאית'ן.
"אית'ן..." אמרתי.
"מצאת אותה?" הוא שאל.
"אני מצלם לכם משהו.." אמרתי וצלמתי ושלחתי להם.
"פאק" שמעתי את ג'ונתן ברקע.

"זה היה ביזבוז זמן. הוא בטח כבר הרג אותה" שמעתי את ניקולס.
"אית'ן תנסה לאתר את המספר של דילינג'ר. אין סיכוי שאין לנו דרך למצוא אותה" אמרתי.
"קאי... עזוב אין לנו סיכוי" אית'ן אמר.
"לחזור הביתה?" שאלתי.
"עדיף, אל תסתכן סתם" אית'ן אמר וניתק.

נכנסתי לרכב, התנעתי אותו ויצאתי בזהירות מהיער. המקום כבר הספיק להחשיך כמעט לחלוטין. נסעתי החוצה עד שיצאתי לכביש הראשי.

"בן זונה" אמרתי ודפקתי את ידי בהגה מרוב עצבים. יצאתי על הכביש המהיר שמוביל חזרה לאיפה שאנחנו גרים.

קיבלתי שיחה מקאיה.
"כן אהובתי" עניתי.
"לורן איתך...?" היא שאלה ויכולתי לשמוע בקולה את הציפיה שאני אגיד שהיא בסדר והיא איתי. אני שונא להיות זה שמפרק ושובר לה את הציפיות.
"אהובתי... היא לא היתה איפה שחשבנו" אמרתי ורציתי שהאדמה תבלע אותי. אני שונא שקאיה בוכה או עצובה או בלחץ.
"היא בטח במקום מאוד נמוך מתח לאדמה שעטוף בבטון ששום יריה לא תוכל לחדור אליה ושום צרחה לא תשמע בחוץ..." היא אמרה ונפל לי האסימון.
"אני אוהב אותך! אני אחזור אליך" אמרתי וניתקתי את השיחה.

חייגתי במהירות לאית'ן.
"אתה בדרך?" הוא שאל ושמעתי את היאוש.
"קאיה התקשרה ונפל לי האסימון" אמרתי.
"מה?" הוא שאל בחוסר הבנה.
"זוכר שהיתה לנו מסיבה במבנה מתחת לאדמה שהיה מכוסה בטון? שום דבר לא היה אפשרי לשמוע מבחוץ גם אם פצצה היתה מתפוצצת" אמרתי.
"אתה לא נורמלי... לנסוע עכשיו עוד שעה עד לשם?!" הוא אמר.
"זאת לורן. היא אחת מאיתנו" אמרתי.

"אחי... אני ממש לא רוצה להטריח אותך..." ניקולס אמר.
"אחי זאת חברה שלך, חברה אחת הטובות של חברה שלי וכמו אחות בשביל כולנו. היא חשובה לנו ובמיוחד לך" אמרתי.
"תודה אחי אני מעריך את זה" ניקולס אמר.