That's What Makes a Good Story

פרק 48: "הכנות לסיום"

עבר חודש. נשארו מספר ימים אחרונים עד לנשף סיום הגדול. מי היה מאמין שהסוף הזה הגיע?
מלבד קאיה, קאי, ניקולס, אני וההורים של שנינו- איש לא ידע שאנחנו מאורסים ושמחתי מזה.
"אבא... אני חושבת לא לקנות את השמלה שקאיה בחרה..." אמרתי לאבי בארוחת הבוקר.
"מדוע?" הוא שאל בזמן שקרא בעיתון.
"היא יקרה..." אמרתי.
"כמה?" הוא שאל.
"300 דולר..." אמרתי בשקט.
"מתוקה, אם את רוצה את יכולה לחפש שמלה אחרת לנשף. זו שמלה שלך וזה הנשף שלך" הוא אמר בשקט וליטף את ראשי.

"אנחנו חיים על הקשקש גם ככה..." אמרתי.
"לא נכון. הנגרייה שלי מתחילה לרוץ, ניקולס עוזר לי מאוד, ואנחנו מתחילים להכניס כסף" הוא הסביר.
"אבל זה לא מספיק כדי להחזיק בית שלם" אמרתי.
"אנחנו כרגע מסתפקים במה שיש. תמיד אפשר לקחת הלוואה מקרוב" הוא אמר.
"ניקולס ואמו עברו לגור ואחת הוילות ברחוב ליד לא מזמן..." אמרתי.
"אני יודע. היא עברה למשרה בכירה והכסף איפשר להם לחיות בכבוד" הוא אמר.

"אני אנסה היום ללכת לבחור שמלה ונעליים" אמרתי.
"חכי רגע" הוא אמר וקם מכיסאו והלך לחדרו. הוא הביא לי קופסא עטופה בנייר מתנה עם הדפס של יהלומים ולבבות.
"מה זה?" שאלתי.
"תפתחי" הוא אמר בחיוך.

פתחתי את הקופסא לאחר הסרת נייר העטיפה ונשמתי נעתקה. בתוך הקופסא היו נעלי עקב גבוהות במיוחד בצבע ניוד עם עקב שחור משובץ.
"מתי קנית את זה?" שאלתי בהיסוס.
"לפני בערך 20 שנה" הוא אמר בחיוך.
"זה היה של אמא?" שאלתי והוא הנהן.
"למה שמרת את זה?" שאלתי.
"קניתי את זה לאמא שלך לנשף סיום שלה" הוא אמר. "היא רצתה שהבת שלה תקבל אותן ליום המיוחד של חייה אחריה" הוא הוסיף.
"מאיפה אתה יודע שאנחנו אותה מידה?" שאלתי.

"אני לא. את מוזמנת למדוד" הוא אמר בחיוך.
הכנסתי את רגלי לנעל העקב. מושלם.
"כמו נעל זכוכית לסינדרלה" הוא אמר בחיוך.
"אבא... אני לא מסוגלת" אמרתי ומדדתי גם את השני.
"אמא רצתה שזה יהיה שלך. אני מקיים סך הכל את המשאלה שלה" הוא אמר וחיבק אותי. הלכתי לכיוון המראה והסתכלתי איך הנעליים נראות עלי ולא הופתעתי לגלות כמה שהן מחמיאות לרגליי למרות שהייתי עם ג'ינס.

"אני אנעל אותן לנשף רק בשביל אמא" אמרתי.
"בשביל אמא" הוא אמר ונישק את ראשי. חלצתי אותן ועליתי לחדר ושמתי אותן בקופסא.
נעלתי בזריזות סנדלים וירדתי למטה עם התיק.
"אבוש אני ממש מאחרת. אני אדבר איתך אחר הצהריים כבר" אמרתי ונשקתי ללחיו ויצאתי במהירות כאשר לקחתי רק את המפתחות מהבית ושל הרכב.

נכנסתי לרכב בזריזות ונסעתי לקחת את קאיה מביתה ונסענו לבית ספר.

"את קונה בסוף את השמלה?" היא שאלה במהלך הנסיעה.
"אני רוצה לחפש שמלה אחרת. אם לא אמצא אני אקנה אותה" אמרתי והפעם ידעתי איזה כיוון אני רוצה לשמלה.

נכנסנו לבית הספר וכמובן אני וקאיה היינו בצוות הרקדניות והקישוט. עזרנו לקשט את האולם ולאחר מכן הלכנו עם כל הבנות שרוקדות לבנות את הכוראוגרפיה לנשף סיום.
"אנחנו חייבות לבוש!" אחת הבנות אמרה. שיט.
"קודם כל, חולצה שחורה וטייץ שחור עד הברך" קיילי אמרה.
"נכון. זה בסיס, מעליו אפשר לשים כל דבר" אמרתי.
"יש בארגז מחול חצאיות צבעוניות שנפתחות! אני הולכת לבדוק" קאיה אמרה ורצה.
"יש שמלות בצבע זהב בסגנון של החצאיות בארגז אצל המנהלת" קייט אמרה ורצה.