פרק 1 ♡

4.3K 112 4
                                    

נקודת מבט ליאן:

"בוקר טוב ליאן" אמא שלי נכנסה לחדר והעירה אותי..
שונאת את יום ראשון.. במיוחד אחרי שאני יוצאת במוצאי שבת עם חברים.
קמתי, התארגני וירדתי למטה ...
לקחתי פנקייק לדרך ויצאתי לבית ספר ברגל.. אני גרה 10 דקות משם אז אין לי בעיה ללכת ברגל.

נקודת מבט תומר:

בוקר של יום ראשון רגיל שלי שבו אני קם מתארגן, לוקח את הרכב שלי שההורים שלי קנו לי ליומולדת 17 ויצאתי לאסוף את שי כי הוא גר 2 בתים לידי ונסענו לבית ספר.
נכנסו בכניסה לבית ספר וכל הבנות הסתכלו עלינו.. אני כבר רגיל לזה שכולן עפות עלינו אבל ראבק תשחררו..
"תומררר" צעק אליי שי
"מה יחופר ?"
"על מה אתה חושב כל-כך הרבה על הבוקר?"
"סתם מחשבות לא משהו מיוחד"
"טוב בוא כבר.. הצלצול היה לפני 10 דקות, המורה יהרוג אותנו" והלכנו ביחד לכיתה.

נקודת מבט ליאן:

שונאת שיעורי היסטוריה... כל-כך משעממים אותי.
נועה, רוני, מיכל ואני הלכנו לשבת על הספסלים בחצר האחורית ובדרך נועה נתקלה בנדב (חבר של תומר) ונפלה על הרצפה.
"את בסדר?" שאל אותה נדב ועזר לה לקום
"כן בטח" נועה מיהרה לקום
"יאללה נדב בוא כולם מחכים" תומר אמר לו ומשך אותו.
אם לא הבנתם עד עכשיו, תומר הוא החתיך של בית ספר וככה גם כל החברים שלו.. הם בכיתה יב' וכל הבנות נופלות לרגליהם.
התיישבנו הבנות על הספסלים והתחלנו לדבר.
"די אני לא מאמינה שנתקלתי בווו" נועה אמרה מתלהבת..
"ברצינות נועה? את מתלהבת מזה שנתקלת בו?" גיחכתי ..
"אהמ ליאן לא כולן כמוך.. לא רוצות חבר ולא מעניינים אותן בנים" זרקה אליי מיכל.
"נכון.. אני לא צריכה שום בן בחיים שלי"
"חחחח חכי ותראי" אמרו לי שלושתן.
נכנסו חזרה לבניין ופתאום הרגשתי נגיעה בכתף.. הסתובבתי ו... מה???????

"היי..רק רציתי לוודא אם חברה שלך בסדר..ולא מצאתי אותה"
הסתובבתי בבהלה.
זה היה נדב. השתתקתי. עמדתי מולו בהלם כמו חתול שנתפס כשהוא גונב אוכל. שמישהו יתפוס אותי, אני עומדת להתעלף.
"אז... הכל בסדר?"
הוא שאל שוב.
חזרתי למציאות .
"אממ..כן, כן..היא..בסדר. תודה ששאלת. יום טוב!"
מהה?? 'יום טוב' ??? מי אומר יום טוב? מה אני , בת שישים או משהו כזה??
יופי ליאן, תהרסי לעצמך, תהרסי יא פדחנית.
"רגע חכיי.. חשבתי לעצמי אם את רוצה לבוא איתי היום למסיבה של דניאל?" הוא שאל אותי
הסתובבתי אליו במהירות כמו נץ והייתי בהלם.
הפה שלי בטח היה פתוח כאילו הוא רוצה לומר משהו אבל לא יצא ממנו כלום.
"א..א..אני?" גמגמתי
" כן.. עם מי עוד אני מדבר?"
יופי ליאן. כל הכבוד לך. גמגמת ועשית לעצמך עוד פאדיחה.
"אהמ.. כן ברור שאליי" צחקתי . כנראה שלבד כי הוא רק הסתכל עליי בלי שום הבעה על הפרצוף שלו.
"טוב אז נראה אולי אני אבוא" פלטתי ורצתי לכיוון הכיתה.
איזה פדיחות. באלי למות.

נקודת מבט תומר:

ישבנו כל החברה בבית שלי ודיברנו.
"אתם כולכם באים למסיבה שלי היום ..כן?" שאל דניאל
"ברור כבר חשבתי את מי אני הולך להביא" אמר שי
"אני אמצא את הדייט שלי בערב" אמרתי
"חבר'ה" "אני חשבתי להזמין את החברה של זאתי שנתקעתי בה" אמר נדב
"לא חושב שכדאי לך ..שמעתי היא אחות של אייל זה ששנה מעלינו ותאמין לא כדאי לך להתעסק איתו" אמרתי לו.
"אל תדאג .. סמוך עליי שהיא תהיה שלי הערב" החזיר לי
"אתה יודע מה? בוא נתערב אם אתה מצליח להביא אותה ולא קורה לך כלום הערב מאח שלה אתה מקבל ממני 100 שקל וההפך" אמרתי.
"סבבה"
הבנים הלכו ונכנסתי להתארגן לקראת הערב.

נקודת מבט ליאן:

ללכת? לא ללכת? מה אני אעשה?
התקשרתי לנועה וסיפרתי לה הכל .. היא אמרה לי שאני חייבת ללכת לא משנה מה.. לא כל יום אני מקבלת הזמנה למסיבה שווה של בנים מיב' ובטח לא מאחד החתיכים.
בסוף התייאשתי ודירבנתי אותה להצטרף אליי ושלחתי הודעה לנדב שאני אגיע אבל עם נועה.
"סבבה, נתראה יפה" ככה הוא ענה לי.
נועה הגיעה אליי בתשע ובחרה לי בגדים.
היא בחרה חצאית מיני לא קצרה מדי שחורה עם חולצה (בלי מחשוף אחרי שצעקתי עליה) כחולה, ג'קט עור שחור ומגפיים עם עקב קטן.
באנו לצאת מהבית עד שאייל החליט לעצור אותי.
"לאן אתן הולכות? ועוד בלבוש כזה?"
"אהמ .." נתקעתי. מה אני אענה לו?

אהבה מסובכת - Love Is ComplicatedWhere stories live. Discover now