אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 103 ♡

נקודת מבט ליאן:

"בר??" צעקתו של אייל שברה את השקט והמתח באוויר.
אבא כבר עמד ליד אייל ופער את פיו בהפתעה.
אמא כבר קמה בבהלה גם ואני גם עשיתי את דרכי לכיוון הדלת.
עוד לפני שהספקתי להגיע לדלת בר נפלה לזרועותיו של אייל מכוסה פצעים ודם.
"מה קרה לך?" אמא שאלה אותה אך בר כבר איבדה את ההכרה.
אייל הרים אותה ובלי לחשוב פעמיים כבר יצא למכונית שלו ואבא ואמא בעקבותיו.
ידעתי שלא יהיה מקום גם לי במכונית ולכן הסתובבתי לתומר.
"תומר אני יכולה להשאיל את המכונית שלך?" שאלתי אותו ורעדתי.
"את לא נוהגת ככה. בואי אני אסיע אותך" הוא אמר וקם מהשולחן.
"אני גם בא" שי אמר וקם גם הוא.
יצאנו בזריזות ונכנסנו למכונית.
אני ישבתי ליד תומר ושי ישב אחורה.
הלב שלי עמד על מאתיים וכולי רעדתי.
"ליאן תרגעי" תומר אמר והניח יד על הברך שלי.
"אני לא מסוגלת. מה קרה לה?" מלמלתי בפחד
"אנחנו נדע בהמשך. תרגעי בינתיים" הוא אמר והאיץ את המכונית.
תוך דקות ספורות הגענו לבית חולים וראיתי את המכונית של אייל בחוץ.
"הם בטח כבר בפנים" אמרתי ולא חיכיתי לתומר ושי.
פתחתי את הדלת במהירות ורצתי הכי מהר שאני יכולה.
"סליחה נכנסה פה מישהי הרגע פצועה ומכוסה בדם. איפה היא?" שאלתי והתנשפתי מחוסר אוויר.
הרגשתי את המועקה בבטן ובגרון שלא נעלמת.
רציתי אוויר. משהו לנשום.
הלב שלי דפק מהר והרגשתי שהגרון שלי מתייבש.
"הי ליאן לא לאבד אותי" תומר הופיע מאחוריי ואחז בי חזק.
"אל תעזוב אותי" מלמלתי וחיבקתי אותו
הוא היסס לדקה אך הרגשתי את אחיזתו מתהדקת עליי ונשיקה עדינה הונחה על מצחי.
"בואי" הוא אמר ומשך בידי.
שי עבר אותנו ורץ לעבר אייל וההורים שלי שישבו ליד חדר הניתוח.
"הכניסו אותה לניתוח?" שמעתי אותו שואל
"כן" אבא ענה והרגשתי דמעות יורדות לי מהעיניים.
"הי בואי" שמעתי את קולו של תומר והוא הידק אותי לחיבוק
"יהיה בסדר. היא תצא מזה" הוא לחש ונשק לראשי.
התמונה שלה מתמוטטת על ידיו של אייל מכוסה בדם לא יוצאת מהראש.
"אני מצטערת שבסוף יצאה ככה הארוחת ערב" שמעתי את אמא אומרת
"זה בסדר מיכל זאת בכלל לא אשמתך" שי אמר ותומר מיהר להסכים איתו.
"רוצה לצאת להירגע בחוץ?" שמעתי את תומר שואל אותי
הנעתי את ראשי לשלילה והתיישבנו על הכיסאות שראשי מונח על כתפו של תומר והוא מלטף לי את היד.

נקודת מבט אייל:

לא האמנתי למה שראיתי.
איך בר הגיעה למצב הזה?
"אייל" קול קרא לי
איך שוב נכשלתי?
"אייל" שוב.
"ממ?" מלמלתי לאוויר ובהיתי בקיר מולי
"תסתכל עליי" הקול אמר והבנתי שזה שי.
הסתכלתי עליו והוא הסתכל עליי.
העיניים שלנו התחברו, הירוק שלי בחום שלו.
"צא מזה. זאת לא אשמתך אני כבר יודע מה אתה מריץ בראש שלך" הוא אמר והניח יד על הברך שלי.
"זאת אשמתי שוב שי. האחות השניה שאני לא מצליח לשמור עליה" אמרתי
"לא נכון אייל" הוא אמר
"ליאן הייתה הראשונה שלא הצלחתי לשמור עליה והיא נפגעה והנה אחרי 5 שנים הגיעה תורה של בר וגם עליה לא הצלחתי לשמור והיא נפגעה" אמרתי
"אני אח חרא" הוספתי
"אייל תפסיק !" הוא צעק ולמרות שליאן, תומר וההורים שלי ישבו קרוב אלינו הם הבינו על מה השיחה שלנו ולא הפנו אלינו מבטים.
"הן נפגעו כי אנשים בעולם הזה הם חרא שפוגע באנשים ובגברים שלא מכבדים נשים" הוא אמר
"למה אני לא מצליח לפגוע באנשים שפוגעים באחיות שלי?" שאלתי והנחתי את ראשי על הקיר בייאוש.
"כי אתה טוב מדי" הוא אמר אחרי זמן קצר ששתק
הבטתי אליו את מבטי והבטתי בפרצוף היפה שלו.
הוא היה רציני..
"לא נכון" אמרתי והבטתי את מבטי ממנו שוב
לא נכון. אני לא.
"כן נכון אייל. תפסיק לחשוב שזה באשמתך. שבר תקום אנחנו ננסה להבין מה קרה ואני מבטיח לך אייל, שאם אני זה שיעלה על מי שעשה לה את זה אני אתן לך להרוג אותו" הוא אמר והחזרתי אליו את מבטי
"תודה" אמרתי בכנות והוא חייך.
כל כך רציתי לנשק אותו עכשיו אבל לא כאן.
זה לא הזמן ולא המקום.
הסתובבתי דקה לראות מה עם השאר וליאן נחה על כתפו של תומר שהיא מדי פעם מזילה דמעות.
ואבא חיבק את אמא וניסה להרגיע אותה אבל אמא כהרגלה נלחצה ולא הצליחה להרגע.

נקודת מבט ליאן:

תומר נתן לי להישען עליו ולנוח.
הוא ליטף את שערי כל הזמן והרגיע אותי.
בהיתי בקיר הלבן מולי וחיכיתי בציפייה שהרופא המנתח ייצא.
בכל מפעם שנזכרתי בתמונה של בר מכוסה בדם דמעה נוספת ירדה לי ללא השמעת קול.
הבטתי לרגע באמא ואבא שניסו להרגיע אחד את השני ובאייל ושי.
ידעתי שאייל אוכל את עצמו עכשיו וראיתי איך שי מרגיע אותו.
הם זוג כל-כך יפה.
"ליאן" שמעתי את קולו של תומר
"ממ?" מלמלתי לעברו
"את בסדר?" הוא שאל והזיז אותי בשביל להביט בי
הנהנתי לאישור למרות שלא הייתי בסדר.
פחדתי. פחדתי ממה שעשו לאחותי הגדולה.
"אתם לבר לוי?" קול זר וחדש נשמע.
"כן" אבא ענה במהירות וקם ממקומו
"אתם ההורים?" הוא פנה אל הוריי
"כן" אבא אמר לאישור
"אני מעדיף לדבר איתכם לבד" הוא אמר וזז איתם הצידה.
אבא החזיק את אמא שרעדה ממש.
הרופא דיבר איתם והסביר להם בתנועות ידיים רבות על המצב.
ראיתי את פניהם של אמא ואבא נופלות שהרופא אמר משהו אחרון ונפרד מהם.
"נו מה הוא אמר?" אייל שאל בלחץ
"בר.. בר.. ב-" אמא רעדה וגמגמה
"בר מה??" אייל השתגע וצעק
הפכתי למשותקת. לא יכולתי להוציא מילה. הלב שלי דפק במהירות.
אבא ואמא פשוט עמדו שקטים.
הם לא יכלו לדבר. הם לא הצליחו.
"אבא ואמא דברו" אייל איבד את זה וצרח
"אייל תרגע" שי אמר והחזיק לו את היד
אייל העיף את היד שלו בחוזקה והביט במבטי אימה ופחד.
"בר קיבלה מכות מכמה אנשים וכיבו עליה סיגריות" אבא פלט לבסוף
הרגשתי איך הלב שלי מפסיק לעצור.
נכנסתי להלם.
כאב בטן וחור ענק התפשטו לי בגוף.
הרגשתי איך הראש שלי מסתחרר ואני מאבדת הכרה.
דקה לפני שעיניי נעצמו והכל הפך לשחור הספקתי לראות איך אייל הופך לאדום ויוצא מאגף בית החולים החוצה.

מה חשבתן..?

תכתבו לי בתגובות⁦♥️⁩

מקווה שנהנתם✨