אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 22 ♡

נקודת מבט ליאן:

הוא הוביל את הדרך ואני הלכתי אחריו.
הוא נכנס לסמטה הצרה, פנה כמה פניות ולבסוף התגלה מולי קיר בגובה כמה מטרים יפהיפה.
"מה את אומרת?" הוא שאל בפנים מוארות.
התגלה לפניי קיר גרפיטי ענק ומהמם.
"מושלם. מהמם. מדהים. יפה. אני לא יודעת עוד מה להגיד" אמרתי וצחקנו.
"הפחדת אותי.." יללתי לו.
"אל תדאגי שאת איתי את מוגנת. יש כאלה שלא תהיי איתם מוגנים אבל איתי כן" הייתה רמיזה בקולו.
האם הוא מתכוון למישהו ספציפי?
"תגיד.. השלמת עם תומר?" חששתי לשאול אותו כי כל פעם שהעלתי את הנושא הוא התעצבן.
"לא .. אבל זה לא עניינך ליאן זה ביננו"
"אבל אתם רבתם בגללי. זה לא פייר"
"זה לא היה רק בגללך. אל תדאגי" הוא אמר ונתן לי נשיקה.
הפעם כבר לא הרגשתי פרפרים בבטן, אבל זה היה טוב. בסדר.
צחקנו וריססנו גרפיטי.
"היה לך כיף חיים?" הוא שאל אותי שחנה את האופנוע ליד ביתי.
"מאוד" חייכתי, הודתי לו ונכנסתי הביתה.

נקודת מבט תומר:

הבאתי לשי בגדים והוא התשחרר. סוף סוף. חיכיתי לרגע הזה שבועות.
"איך ההרגשה אחי?" שאלתי אותו.
"נפלאה" הוא חייך.
"איך התגעגעתי אלייך תאמין לי" אמרתי ונתתי לו חיבוק גברים.
שי לקח בגדים מביתו ונסענו אליי.
"היי אמא" אמרתי לה שנכנסנו הביתה.
"מתוק שלי. שי" היא הופתעה וחיבקה אותו.
"אני שמחה לראות שהתעוררת ושאתה בסדר. איך אתה מרגיש?" היא התרגשה.
"אני בסדר. תודה על הדאגה" הוא ענה.
"טוב אמא עלינו לחדר. הוא ישן פה היום" אמרתי לה.
"טוב בסדר.. נואל אצל חברה" שכחתי קצת ממנה לאחרונה. הרגשתי אשם. אני צריך לעשות איתה יום כיף.
עלינו לחדרי והתיישבנו.
"אחי אני לא קולט שאתה יושב איתי בחדר שלי" באמת לא האמנתי.
"עבר זמן .. ספר לי קצת מה קרה בשבועות שישנתי" הוא אמר וגיחך.
"מה לא קרה? זאת השאלה"
"התחיל מזה שליאן אמרה לי שהיא אוהבת אותי. אני שוב אמרתי לה שאני לא יכול להיות איתה. היא ראתה את אמיליה מנשקת אותי וכעסה עליי ועד שהחלטתי לאזור אומץ ולהגיד לה שאני אוהב אותה נדב הופיע מאחוריי והתעצבן עליי. מאז ועד היום אנחנו בריב ולא מדברים. בך מישהו יירה וישנת שבועות. החלטתי להצטרף לאבא שלי כי אין לי ברירה. ליאן ונדב עכשיו ביחד. והחיים חרא" סיימתי בהתנשפות.
"וואו.. הרבה קרה בזמן שלא הייתי"
"אתה בסדר?" הוא שאל אותי.
"לא יודע שי. קשה לי. אני כל-כך אוהב אותה וכל פעם שאני רואה אותם מתנשקים כואב לי הלב. ונדב.. אותו אני בכלל לא מבין. ממתי הוא רב איתי על כל שטות ולא מדבר איתי שבועות?"
"זה לא שטות.. אולי גם הוא אוהב אותה אבל אני מבטיח לנסות לדבר איתו תומר. הכל יסתדר. מבטיח לך" הוא הרגיע אותי.
הרגשתי אשם שוב. הוא לפני כמה שעות התעורר ובמקום לחקור מי רצה להרוג אותו ולעזור לו אני מתבכיין לו. ממתי נהייתי בכיין כזה?
"תחזור מחר לבית ספר?" שאלתי בתקווה
"כן.. אני מתגעגע לחבר'ה"
דיברנו עוד והלכנו לישון.

נקודת מבט נדב:

~ שלוש שעות לפני הפגישה עם ליאן ~

"ילד תקשיב טוב" רפאל התחיל לומר.
"מישהו אמר לי שראה את ליאן ותומר ביחד. יש לך הסבר?" קולו היה תקיף.
"הם לא היו. בוודאות" הראתי לו שאני בטוח בעצמי למרות שבתוך תוכי אני ממש לא.
"שמע הפעם אני אוותר לך כי אני לא יכול לדעת בוודאות. אבל פעם הבאה אתה יודע איך זה ייגמר" הוא הזהיר אותי.
"כן אני יודע אל תדאג"
"עכשיו בשביל שלא יהיה חשש אני צריך ממך עוד משהו".
"מה?" חששתי מהבקשה שלו.
"אני צריך שתאנוס את ליאן"

הוא יסכים? מה דעתכם?
אם אהבתם תכתבו תגובות ותצביעו⁦♥️⁩😍