אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 111 ♡

נקודת מבט שי:

שניה לפני שהנחתי את שפתיי על שלו הוא עצר אותי והביט בפניי.
זה עיצבן אותי.
"מה?" שאלתי אותו
"בעיות עם החבר?" הוא שאל והרחיק אותי ממנו
נאנחתי וגלגלתי עיניים.
למה כולם חייבים לעשות בעיות?
"לא עניינך" סיננתי מבין שיני והתסובבתי ללכת משם אך ידו עצרה אותי וסובבה אותי אליו
"דבר" הוא אמר והתיישב על הספה
הבטתי בו כמה שניות והירהרתי.
לספר לו? לא לספר לו?
יש בכלל פרטים שאסור לי להגיד..
הוא המשיך לשתות ומדי פעם הרים אליי את מבטו.
"נו?" הוא שאל והרים גבה
נאנחתי פעם נוספת והתיישבתי לידו.
לא יודע למה.. אבל הוא משך אותי לזה. לספר לו.
חטפתי מעופר את הכוס מידו ושתיתי את כולה בלגימה אחת.
"גיליתי שהוא שיתף פעולה עם מישהו שרצה להרוג את החבר הכי טוב שלי שאני מחשיב האח" פלטתי בלי לחשוב
"מ.. מה?!" הוא שאל המום
נאנחתי שוב ודמעה בוגדנית ירדה מעיניי.
"אני מתגעגע אליו כל כך" אמרתי והחזקתי את ראשי הכואב בין ידיי
"אני מצטער לשמוע.." הוא ניסה לנחם אותי והעביר את ידו על הגב שלי. זה גרם לי להצטמרר.
הרמתי את עיניי לעיניו של עופר והוא הביט בי.
בחיים אנחנו עומדים כל שניה מול החלטה ובשניה הזאת ההחלטה הזאת נראתה לי הטובה ביותר וזאת שיכולה לעזור לי.
קירבתי את פניי לשלו והוא הרים את ידו וחפן בה את הלחי שלי.
התקרבתי אליו עוד קצת והצמדתי את שפתיי לשלו.
השפתיים שלו שונות.. הן אחרות.
הטעם שלו שונה.. פחות טעים משל אייל.
הוא הפסיק את הנשיקה והתרחק ממני.
"שי" הוא קרא בשמי
"מה?" שאלתי וניסיתי להיצמד אליו שוב.
אני רוצה עוד שפתיים.
"אני לא יכול" הוא אמר
"אני לא יכול להתנשק עם מישהו שאני יודע שהוא אוהב מישהו אחר" הוא המשיך
"לך אליו שי. לך אל זה שאתה אוהב ותסדר איתו את העניינים" הוא סיים
הרמתי אליו את מבטי וההבנה הכתה בי.
קלטתי מה עשיתי.
"פאק" מלמלתי וקמתי במהירות ממקומי
"מצטער עופר" אמרתי לו והוא הנהן ואני עפתי החוצה.
"שיט. שיט. שיט. שיט" מלמלתי שנכנסתי למכונית שלי.
לא אכפת לי שאני שיכור ואסור לי לנהוג טסתי במהירות לביתו של אייל.
אני לא מסוגל יותר. אני לא מסוגל !!
אני רוצה אותו עכשיו. אני רוצה את אייל.
הגעתי לביתו של אייל תוך כמה דקות ודפקתי על הדלת בחוזקה.
אין לי מושג מה השעה ואם הוא ער.
תוך כמה דקות הדלת נפתחה ומולי עמד אייל.
הוא היה לבוש עם מכנס טרנינג בלבד ושיערו היה מבולגן.
הוא הופתע מאוד לראות אותי אצלו אחרי שרבנו היום.
זה מרגיש לי יותר מכמה שעות.. זה מרגיש לי נצח.
הבטתי בו והוא הביט בי.
בלעתי את עיניו החומות ואת גופו השרירי בעיניי.
הרגשתי סחרחורת ודחף להקיא מהשתייה.
הרגשתי את הבחילה עולה לי ופשוט דחפתי את אייל ורצתי לשירותים.
הקאתי הכל.
הרגשתי יד חמה מלטפת אותי ומרגיעה אותי.
ועם תחושת היד החמה, נרדמתי.

נקודת מבט תומר:

התעוררתי מוקדם מהרגיל וחיפשתי בעיניי את ליאן.
היא עוד לא חזרה?? הם לא מצאו אותה?
קמתי מהמיטה ונכנסתי להתקלח.
חשבתי על מה שקרה אתמול..
לא ככה תכננתי את הערב שלנו ביחד.. חשבתי שנהיה ביחד ונעבור אפילו שלב אבל בסוף הריב היה חייב להרוס הכל.
התלבשתי לעבודה וירדתי למטה.
חמישה חיילים שלי עמדו וחיכו לי שם.
"אני מקווה שיש לכם הסבר לכך שליאן עוד לא כאן" אמרתי בקול קר ואדיש
"בוס לא מצאנו אותה בשום מקום.. היא נעלמה כלא הייתה" אחד אמר
צחקתי צחוק מר והרגשתי את העצבים שלי חוזרים.
"אתם רוצים להסביר לי איך 5 חיילים שמצאו פושעים והרגו אותם לא מצליחים למצוא אישה שבטח כאן באיזור?!?!" צעקתי והעברתי את מבטי על כל אחד מהם שהתכווץ בפחד
הם לא הוציאו הגה מהפה שלהם וזה רק עיצבן אותי יותר.
לקחתי את המפתחות שלי ויצאתי מהאחוזה שלי.
אני מקווה שהיא תגיע לעבודה לפחות.
נכנסתי לבניין העבודה והעיניים הופנו אליי.
חלק אנשים קראו לי אבל התעלמתי מכולם.
הלכתי ישירות למשרד בו היא עובדת אבל השולחן שלה היה ריק.
"אתה מחפש משהו מר בראון?" ג׳ייסון המנהל שלה שאל אותי
"שליאן תגיע תשלח אותה למשרד שלי" הורתי לו והוא הנהן ואני הלכתי למשרד שלי.
"בוקר טוב בוס" רונה איחלה לה שבאתי להיכנס לחדר שלי
לא עניתי לה ונכנסתי למשרד.
התיישבתי חסר אונים על הכיסא שלי וחשבתי איפה ליאן.
איפה היא כבר יכולה להיות?!
דפיקה נשמעה על דלת חדרי והרמתי את ראשי בציפייה לראות את ליאן.
"תומר?" קול גברי שאל ונכנס לחדרי.
זה רק ג׳ון. לא ליאן.
"מה אתה צריך?" שאלתי אותו
"אני צריך לדון איתך על כמה דברים" הוא אמר
"אחר כך" אמרתי והוא הביט בי ותודה לאל שהוא לא שאל שום שאלה ופשוט הנהן ויצא.
התחלתי לעבוד כי הייתה לי מלא עבודה אבל הדבר היחיד שהעסיק את מוחי הייתה ליאן.