פרק 54 ♡

601 24 5
                                    

אוקי אז לפני הפרק יש לי שאלה:

תרצו שלפני כל פרק אני אכתוב סיכום קצר של הפרקים האחרונים בשביל לרענן זיכרון של בנות שקוראות תוך כדי עוד סיפורים?

אם כן, תכתבו לי בתגובות
תהנו 💖

נקודת מבט ליאן:

"מה לעזאזל עידן?! חשבתי שסיכמנו שאתה לא מתקרב אליה" שמעתי קול מוכר מאחורינו
"לביא?!" ראיתי אותו ונדהמתי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו
"אהמ.. יש לי מה לעשות פה באזור" הוא אמר והעביר את ידו בשיער שלו.
"אהה" אמרתי
רגע. למה הוא התכוון בלא להתקרב אליי?!
"מה הכוונה לא להתקרב אלי?!" שאלתי
"לא עניינך ליאן" לביא אמר לי
"איך זה לא ענייני שזה קשור אלי?" התעצבנתי
"לא הכל קשור ליאן" הוא אמר בייאוש.
עידן רק העביר את מבטו בין לביא ואליי.
"אני רוצה לחזור הביתה" אמרתי בהחלטיות
"את לא יכולה" עידן אמר
"מה אתה קשור?!" שאלתי אותו
"ליאן בבקשה תקשיבי לי. בארץ חושבים שאת מתה" הוא אמר
מה?!? למה אני מתה?!
מה קורה פה ומה אני מפספסת?
"מה?!" שאלתי בהלם
"תני לי להסביר לך" הוא אמר
"לא אני ממש לא רוצה לדעת. אני מזמינה לי כרטיס טיסה לארץ בעצמי.. אני לא צריכה אתכם" קמתי והתחלתי ללכת.
אני אפילו לא יודעת לאן ללכת.
"ליאן" עידן משך בידי וסובב אותי אליו
"מה עידן?" שאלתי
הוא שתק כמה רגעים.
"תני לי להסביר לך" הוא ביקש
"בסדר" אמרתי ונסענו למלון.
שכחתי שבכלל התנשקנו לפני כמה דקות.
"נו תסביר כבר" אמרתי חסרת סבלנות שהתיישבתי על מיטתו
"מישהו בארץ ממש מסוכן.. רוצה להרוג אותך ובגלל זה לביא ביקש ממך לעבור לכאן לחמש שנים" הוא אמר באדישות כאילו הכל בסדר
"מה?? מה זה השטויות האלה?!" ניסיתי להבין.
"זה לא שטויות ליאן. בבקשה תקשיבי לי ותישארי פה" הוא אמר
"לא רוצה אני הביתה. אני רוצה חזרה את החיים שהיו לי" כבר צעקתי
"את מתנהגת כמו ילדה קטנה" הוא אמר
סליחה?! ילדה קטנה?
"מי אתה חושב שאתה?! סתם מישהו מטומטם שמנשק אותי ואז ממציא לי שמישהו רוצה להרוג אותי" צעקתי עליו
"הנשיקה שלנו לא קשורה לזה ליאן" הוא אמר ברוגע
איך הוא יכול להישאר רגוע במצב הזה?
"היא כן. ובבקשה אל תפנה אליי" חתמתי את השיחה והלכתי לחדר שלי.
התכרבלתי מתחת לשמיכה והתחלתי לבכות.
זה לא אמיתי נכון?
נזכרתי שוב בתומר.. למה אני לא מצליחה לשכוח ממנו??
אני רוצה את החיים שלי כמו שהם היו לפני שבועיים.
לפני האיום.. לפני הפרידה .. לפני המעבר.
בכיתי המון עד שנרדמתי.

התעוררתי מהרגשה של ידיים חמות וגדולות מתלפפות סביב הבטן שלי.
ניסיתי להסתובב אבל הוא לא נתן לי.
"עידן?" שאלתי בקול שקט
"אל תסתובבי" הוא אמר גם בשקט
שתקתי.
"אל תכעסי עליי" הוא לחש לי
"למה?" שאלתי
"למה מה?"
"למה אתה קשור לזה?" שאלתי
"אני מצטער ליאן.." הוא אמר והניח נשיקה מאחורי האוזן שלי
שתקתי שוב.
"אני אוהב אותך"

נקודת מבט תומר:

-אני בחוץ- שלחתי לשי

"היי אחי" הוא נכנס לאוטו
"מה קורה?" שאלתי אותו והתחלתי לנסוע
"מוכן לצאת סוף סוף?" הוא שאל בחיוך
"כן אני חייב את זה" עניתי לו
"יאלה תאיץ כבר כולם מחכים" הוא אמר וככה עשיתי.
נכנסנו למועדון והתקרבנו לשולחן שבו ישבו כל השאר.
"הופהה הנסיכות דפקו איחור אופנתי" דניאל אמר
"הי גבר" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק
"כבר שנה שלא יצאנו. זה לא מתאים לנו" עומרי אמר והזמנו שתייה
חלק קמו לרקוד.. חלק כמו לחפש להם מישהי ודניאל ואני נשארנו לשבת.
"ראית ששי מתנהג קצת מוזר לאחרונה?" דניאל שאל אותי
"לא ממש.. איך הוא מתנהג?" שאלתי
"לא יודע" הוא אמר ושיחק בכוס שלו ונראה מהורהר.
"מה דניאל?" שאלתי אותו
אני שונא שמדברים איתי ברמזים !!
"עזוב" הוא אמר וקם.
מה יש לו?
"תומר" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי
"אמיליה" אמרתי ונשענתי חזרה על הספה
"מזמן לא ראיתי אותך.. איך זה לסיים י"ב?" היא שאלה והתיישבה לידי
"את אמורה לדעת את גם סיימת" אמרתי לה
"שמעתי שאתה וליאן ונפרדתם.. או יותר נכון היא זרקה אותך" היא אמרה ברשעות
"ואיך זה עניינך?" שאלתי בלי להביט בה והמשכתי לשתות
"בוא נחזור" היא אמרה ולקחה לי את הכוס מהיד.
הבטתי בה במבט מזהיר והיא ישר התכווצה במקום.
"בדיחה טובה" אמרתי ביובש וקמתי לכיוון השירותים,
האדם האחרון שיש לי כוחות אליו עכשיו זו אמיליה.
הקאתי את החיים שלי בשירותים.
אחרי שסיימתי יצאתי לחפש את שי להגיד לו שהלכתי.
אוף איפה הוא כבר?!
"את מי אתה מחפש?" אמיליה שוב הופיעה מאחוריי
"לא עניינך" התעצבנתי עליה
למה היא חייבת להתערב בהכל?
"את שי?" היא שאלה בחיוך רשעי
הבטתי בה מנסה להבין מה היא רוצה.
"תסתכל" היא אמרה והנידה בראשה לעבר הקיר
הסתכלתי וראיתי את שי מתנשק עם מישהו?!!!

WTF?!

אני ממש אשמח אם תגיבו את דעתכם על שי ועל הסיפור💕

אוהבת וחג שמח😍✨

אהבה מסובכת - Love Is ComplicatedWhere stories live. Discover now