אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 98 ♡

נקודת מבט ליאן:

דפיקות חזקות נשמעו על דלת ביתו וקמתי לפתוח.
"למה תמיד מעירים אותי?" מלמלתי בפיהוק שפתחתי
"אייל?" שאלתי
"הי ליאן" הוא אמר ונכנס לדירה שלי
"מה אתה עושה פה? מה השעה בכלל?" שאלתי
"השעה שש ולמה את כל הזמן ישנה?" הוא שאל והתיישב על הספה
"כי אני צריכה לצאת עוד מעט.." מלמלתי והתיישבתי מולו
"לאיפה?" הוא שאל
"לא עניינך" עניתי בחוצפה והוא עיוות את פרצופו
"בכל מקרה מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו
"זוכרת שאמרתי לך שאני צריך לדבר איתך לגבי ראיין? אז באתי" הוא אמר
"נפרדתי ממנו" פלטתי
"מה ? למה?" הוא שאל
"מה היית צריך להגיד לי עליו?" שאלתי
"באותו לילה.. אחרי שחילצתי אותו כביכול.. נתתי לו להישאר אצלי בזמן שבאתי לבית חולים ושחזרתי הוא חיטט לי בחדר ואחר כך הייתה לי איתו שיחה כל כך מוזרה שהחלטתי להזהיר אותך. בנוסף לזה הוא קיבל טלפון ואני עניתי במקומו ומישהו שאל אותו אם הוא מצא משהו בחדר שלי וגיליתי אתמול שזה שי" הוא אמר
"שי?!" צעקתי
"כן בדיוק עכשיו חזרתי ממנו.. דיברנו" הוא אמר
"נו ומה הייתה הסיבה?" שאלתי מסקרנות
"לא משנה" הוא אמר במהירות
"נו מה הבעיה שלך לומר?" שאלתי אותו
"שחררי ליאן" הוא אמר וקם למטבח.
מה הבעיה שלו?
קמתי אחריו וראיתי שהוא מזג לעצמו מים.
"למה נפרדת ממנו?" הוא שאל
"כי אני רצחתי את אח שלו אייל" צעקתי והוא נחנק מהמים.
"אתה בסדר?" שאלתי והוא הנהן
"ליאן זה היה צריך לקרות. את חייבת לשחרר מזה" הוא אמר
"לא יודעת בכל מקרה לא שמעתי ממנו מאז שנפרדתי ממנו" אמרתי
"טוב" הוא אמר והניח את הכוס בכיור
"אתה הולך?" שאלתי כשהוא התחיל ללכת לכיוון הדלת
"את רוצה שאני אשאר?" הוא נעצר ושאל
"לא זה בסדר לך" אמרתי
"ככה את מגרשת אותי?" הוא שאל מזועזע
"כן" עניתי
"טוב חכי אני רק הולך לעשות שירותים" הוא גלגל עיניים והלך.
בינתיים נועה צלצלה אליי.
"אה אחות?" שאלתי אותה
"הופה מי זאת פה עם מצב רוח פתאום?" היא שאלה
"רוצה לבוא לעזור לי להתארגן?" שאלתי אותה ונשענתי על הקיר
"לאיפה?" היא שאלה
"פגישה עם תומר" עניתי בשקט
"אז איתו את נפגשת?" קולו של אייל הבהיל אותי
"אמאלה" צרחתי והטלפון נפל מידי
"אתה דפוק?" צעקתי עליו שהוא צחק מהתגובה שלי
הרמתי את הטלפון ועניתי לנועה.
"נועה תבואי עוד חצי שעה אני אספר לך הכל" אמרתי לה וניתקתי
"למה את נפגשת איתו?" אייל שאל
"ככה" עניתי
"ליאן" הוא אמר את קולי באיום ואני גלגלתי עיניים
"הוא הגיע אליי היום וקבע שניפגש.. הוא אמר שגם אם אני לא יסכים הוא יבוא לקחת אותי בכוח" אמרתי
"נראה שאת מאוד עצובה" הוא אמר
"אייל" צעקתי ואני בטוחה שהאדמתי
"טוב טוב אני הולך תהני בדייט סיס" הוא אמר והאדמתי עוד יותר למשמע המילה 'דייט'.
דחפתי אותו החוצה בעוד הוא צוחק ועליתי במהירות לאמבטיה.
הרגעתי את עצמי וניסיתי כמה שיותר לא לחשוב על הפגישה עם תומר.
או אולי לקרוא לזה דייט..? לא ליאן. זאת רק פגישה את בכלל לא יכולה להיות איתו מה יש לך? צעקתי על עצמי בלב.
אוף זה כל כך מבלבל.
יצאתי מהמקלחת ונועה חיכתה לי על המיטה.
"אמאלה" צרחתי שוב והידקתי את המגבת עליי שלא תיפול
"מה יש לכולם להבהיל אותי היום?" שאלתי את עצמי
"שלום גם לך" היא אמרה
"איך נכנסת?" שאלתי והיא נופפה במפתח החירום שנתתי לה.
"זה נקרא מקרה חירום נועה?" שאלתי אותה
"בהתחשב במצב שלך.. כן" היא ענתה
"טוב הבאת לי שמלה?" החלפתי את הנושא בעצבים.
"כן תרגעי עצבן" היא אמרה והביאה לי את השקית שעמדה לרגליה.
הוצאתי את השמלה והבטתי בה. היא מהממת.
"וואו" פלטתי
"כן כן יקרה אז תזהרי עליה" נועה אמרה ונכנסתי לשירותים להחליף אליה.
זאת הייתה שמלת דמוי סטרפלס עם שרוולים משלושה חוטים בכל צד בצבע ורוד בהיר קרוב לשמנת ופתח בחזה.
יצאתי החוצה ונועה פערה את פיה.
"את נראית מהמם ליאןן" היא קמה מהמיטה שלי וחיבקה אותי
"בזכותך" אמרתי וחיבקתי אותה בחזרה
"אוקי עכשיו מצאתי פה עוד קולר מהמם. שימי גם אותו וגם את הטבעות ששמתי לך על השידה" היא אמרה וניגשה להכניס את הפן לחשמל.
"שבי" היא הורתה לי ואני התיישבתי
היא סידרה לי את השיער ואיפרה אותי.
התזתי על עצמי בושם ולקחתי איתי תיק קטן.
"נועה תודה" הודתי לה
"בכיף בשביל מה אני פה? אל תשכחי מחר לספר לי הכל" היא אמרה ונפרדנו.
עכשיו חיכיתי בציפייה לתומר.
אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה מתומר שהוא למטה אז נעלתי את הדלת וירדתי.
תומר נשען על המכונית הלבנה שלו ולבש חליפה אפורה לכיוון השחורה והסתכל עליי.
"את מהממת" הוא אמר שנעמדתי מולו
"תודה" אמרתי והרכנתי את ראשי
"יפה לך אדום" הוא אמר
"השמלה שלי לא אדומה" אמרתי ותוך דקה הבנתי את כוונתו והפכתי לאדומה יותר.
"בואי ניכנס" הוא אמר בחיוך ונכנסנו למכונית.
"אז לאיפה נוסעים?" שאלתי אותו אחרי שהצבע האדום נעלם מהפנים שלי
"מסעדה חדשה" הוא ענה
הוא הזיז את ההגה ביד אחת וזה גרם ללב שלי לעשות סיבוב.
אוף מה הוא גורם לי.
"את בוהה" תומר העיר אותי מהמחשבות ומיהרתי להסיט את מבטי ממנו והוא צחק.
"אולי תפסיק לצחוק? זה סתם מביך יותר.." אמרתי ומלמלתי את החלק האחרון
"ממה את מובכת? ליאן אנחנו מכירים שנים" הוא אמר והסתכל עליי לרגע והחזיר את מבטו לכביש.
זה לא קשור.. עניתי לו בלב שלי.
הוא החליט לא ללחוץ והמשיך בנסיעה בשקט.
הגענו למסעדה והתיישבנו.
וואו זאת מסעדה ממש יקרה ויפה..
אחרי שסקרתי את המסעדה פניתי להביט בתומר והוא פצה את פיו כדי לומר משהו.

נקודת מבט תומר:

ליאן נראתה מהמם. היא שיגעה אותי עם השמלה הזאת.
היא סקרה את המסעדה ואז פנתה להביט בי.
פתחתי את פי בשביל לדבר אבל המלצר הפריע לנו.
"מה תרצו להזמין?" הוא שאל
"אני סטייק" אמרתי
"אממ.. אני אקח גם סטייק" היא אמרה בחיוך למלצר ואני ראיתי אותו סוקר אותה.
שיוריד את המבט שלו ומהר לפני שאני מתעצבן !
"ובקבוק יין תודה" מיהרתי לומר בקרירות והוא פנה להביט בי והסתלק.
"מה הוא עשה לך?" ליאן שאלה
"הסתכל עלייך" עניתי בכנות והיא חייכה
"איך זה שהסכמת כל כך מהר לבוא?" שאלתי
"לא ממש נתת לי אפשרות לבחור אני מזכירה לך" היא אמרה
"לא ציפיתי שתקשיבי לי" אמרתי והיא רק חייכה חיוך קטן.
"ליאן" קראתי בקולה
"ממ..?" היא מלמלה והסתכלה סביבה
"בואי נחזור" הפלתי את הפצצה והיא הרימה אליי את מבטה.
יש שיגידו שאני נואש, יש שאני מאוהב ויש כאלה שיגידו שאני פטתי.
אבל אני רוצה את האישה הזאת שלי.
"אי אפשר תומר" היא השפילה את ראשה ואמרה
"אפשר די להתכחש לזה. שנינו רוצים את זה" אמרתי והיא הרימה אליי שוב את מבטה.
"אני לא יכולה" היא אמרה בשקט
"ליאן תתגברי על זה. זה היה צריך לקרות" אמרתי לה
"אני לא יכולה. כל פעם שאני אסתכל עליך אני אזכר בו ובמה שעשיתי" היא אמרה
"את אוהבת אותי?" שאלתי אותה
"כן" היא מלמלה אחרי כמה דקות של היסוס
"אז בואי נהיה ביחד" אמרתי לה
"אני לא אצליח" היא אמרה
"בואי ננסה" אמרתי לה
"בסדר" היא נאנחה
"אני אוהב אותך" אמרתי בחיוך ענק
"גם אני" היא אמרה והביטה בי
סוף סוף. היא שלי.
המלצר הביא לנו את האוכל וכמעט רציתי לרצוח אותו על המבטים שהוא תקע בליאן.
"שבעת?" שאלתי את ליאן שסיימה
"כן היה טעים" היא אמרה וליקקה את שפתיה בצורה שרציתי לנשק אותה כל כך באותו הרגע.
"הולכים?" היא שאלה בחיוך
"כן בואי" אמרתי והחזקתי בידה שהגענו לקופה
הגשתי לאישה שעמדה בקופה את הכרטיס אשראי שלי וליאן את שלה.
"אני משלם" אמרתי לה
"לא" היא אמרה
"כן ליאן" אמרתי וחטפתי את הכרטיס אשראי שלה
"הי תחזיר את זה" היא אמרה
"אחר כך" אמרתי ולקחתי מהאישה את הכרטיס אשראי שלי
"קחי" הבאתי לליאן את האשראי שלה בחוץ
"אתה ממש מעצבן" היא הפטירה
"אבל את אוהבת אותי ככה" אמרתי לה בחיוך והיא גלגלה עיניים.
התיישבנו על ספסל והבטתי בה.
"ליאן" קראתי בשמה והיא הביטה בי בשאלה.
"אני אוהב אותך" אמרתי לה
"אני אוהבת אותך" היא אמרה בחיוך
הבטתי בעיניה הירוקות שנבלעו בעיניי הכחולות ורכנתי לעברה.
היא לא הראתה סימני ניגוד אז נישקתי אותה.
היא זרמה איתי וזה הרגיש טוב ומוכר כל כך.
התגעגעתי אליה כל כך.
הרגשתי איך הלב שלי עושה סיבובים ממנה..
מה היא עושה לי?
התנתקנו וחיבקתי אותה חזק.
"תבטיחי שלא תלכי שוב" אמרתי לה
"בתמורה שאתה תבטיח את אותו דבר" היא לחשה
"מבטיח" אמרתי ובלעתי את רוקי
"גם אני" היא אמרה
אני כל כך אוהב אותה עד כדי כך שזה כואב.
סוף סוף זה קרה ואנחנו ביחד.
המשכנו ללכת והאוויר החמים של הלילה היה נעים.
ליאן באיזשהו שלב הניחה את ראשה על כתפי שהלכנו.
זה הרגיש נעים.
"ליאן ותומר?" שמעתי קול מוכר מאחורינו וליאן ואני הסתובבנו ביחד.
"נדב?" ליאן פלטה ואני פערתי את פי בהפתעה.
הוא האדם האחרון שציפיתי לראות כאן ועכשיו.

לא הספקתי בסוף להעלות עוד פרק לפני החג.. מצטערת⁦♥️⁩

מקווה שאהבתם את הפרקק✨

תכתבו תגובות ותצביעוו💫