אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 95 ♡

נקודת מבט תומר:

"ליאן?!" צעקתי והופתעתי כל כך
"תומר?! אתה עוקב אחריי?" היא צעקה והמוזיקה הייתה רועשת כל כך שבקושי שמעתי אותה.
אחזתי בפרק כף היד שלה וגררתי אותה החוצה.
"אחח בהמה מה אתה עושה?" שמעתי אותה צועקת והתחלתי להתעצבן
"אח תומר די" היא צרחה ועזבתי אותה
"למה אתה פה?" היא שאלה בשקט יותר
"יצאתי עם חברים ואת?" שאלתי אותה
"אותו דבר.." היא מלמלה
"ליאן בבקשה בואי נדבר" ביקשתי ממנה כי בכוח זה לא עובד איתה.
"אני לא מוכנה" היא אמרה והרכינה את ראשה
"מוכנה למה?" שאלתי אותה
"מוכנה להגיד לך ש.." היא התחילה למלמל והסקרנות שלי עלתה.
"ש..?" שאלתי אותה בשקט
"לא משנה" היא אמרה והתחילה ללכת אבל משכתי בידה והצמדתי אותה לקיר.
"אחח" היא פלטה והבטתי בה
"עזוב אותי" היא ביקשה
"דברי ליאן" אמרתי לה
"עזוב אותי" היא אמרה
"דברי" חזרתי על מילותיי שוב.
"אני לא מוכנה להגיד לך שרצחתי את אבא שלך בסדר?! יופי עכשיו אתה מרוצה??" היא צרחה ואני נאלמתי דום.
"את זה אני כבר יודע .." מלמלתי
"מה? איך?" היא שאלה מבולבלת
"שי סיפר לי.. חשבת שאני לא אגלה לבד שאבא שלי נעלם?" שאלתי אותה והיא נשכה את שפתיה.
"אמרתי לך מה שרצית אז עכשיו תעזוב אותי" היא אמרה ופנתה ללכת.
הפעם לא עצרתי אותה..
למה עכשיו שהיא אמרה את זה.. זה מרגיש אחרת?
זה מרגיש כואב אבל באותו הזמן גם הרצון ללכת לחבק אותה.
עמדתי עוד כמה דקות ובהיתי ברצפה.
אחרי כמה דקות נוספות התעשטתי על עצמי ונכנסתי פנימה.
"איפה היית?" דניאל שאל אותי שהתיישבתי על הספה
"בחוץ" עניתי ביובש
"לא תאמינו את מי ראיתי הרגע" עומרי הגיע ואמר
"את מי?" דניאל שאל
"את ליאן לוי" הוא אמר והביט בי
"אני יודע" אמרתי בגיחוך שחיוך קטן על שפתיי.
"מה? איך?" הוא שאל בהפתעה
"דיברתי איתה הרגע בחוץ" אמרתי ושתיתי עוד.
"מה?" הוא פלט והחל לצחוק אחר כך
"מה מצחיק?" שאלתי לא מבין
"שמעתי שהיא לא באמת מתה לפני קצת פחות מחודש אבל לא דמיינתי שאני אראה אותה פה ובטח לא שתגיד לי שדיברת איתה הרגע" הוא אמר מסתכל וסוקר את המועדון.
"היא חזרה לכאן לפני קצת פחות מחודש.. ששמעתי שהיא לא באמת מתה הלכתי לחפש אותה בחו"ל" אמרתי
"אז אתם ביחד עכשיו?" דניאל שאל
"לא" אמרתי
"באמת? מפתיע .. היא שווה" תום הוסיף ואמר דבר ראשון בשיחה הזאת.
"שתוק" אמרתי לו שהרגשתי את העצבים עולים שהוא אמר את זה.
אני לא יכול עם מה שהאישה הזאת עושה לי כבר.
לא מדברת איתי, מפילה עליי דברים ובסוף גם גורמת לי לא להספיק לחשוב עליה.
"גם אם הם לא עכשיו ביחד הם יהיו" עומרי אמר והתיישב ואני העפתי אליו מבט זועם.
"כן אה" דניאל הוסיף ושתה
"אה חבר'ה מה אתם יושבים פה כמו זקנים?" שי הגיע עם כוס שתיה ביד ושאל אותנו
"כמה כאלה כבר שתית?" שאלתי אותו
"שנים-" הוא התחיל לומר
"שקרן" אבל קטעתי אותו
"שנים עשר התכוונתי לומר" הוא אמר וצחק
"אני הולך" הודעתי להם
"מה? למה?" הם שאלו
"עזבו הלך לי החשק. נדבר" אמרתי וגררתי את שי החוצה
"הי אני רוצה להישאר" הוא ילל כמו ילד קטן
"שי שתוק" אמרתי לו והכנסתי אותו למכונית שלו ונכנסתי למושב הנהג.
"העיקר אמרתי שהיום אני לא האחראי.." מלמלתי לעצמי והתחלתי לנסוע לכיוון הבית שלי
"למה הלכנו?" הוא שאל בקול ילדותי
"כי הרסו לי את המצב רוח" אמרתי לו והאצתי
"אתה לא נורמלי" הוא אמר ועשה תנועה של להקיא
"זה האוטו שלך אז אתה אחראי לקיא שלך" אמרתי לו ועיוותתי את פרצופי.
"סע כבר" הוא צעק ואני צחקתי
גם כשהוא שיכור הוא צועק עליי. אסור לו להשתכר, פשוט אסור.
חניתי ליד הבית שלי ותמכתי בשי שהלך עקום.
שומר התקדם לכיווננו לעזור אבל סימנתי לו שלא צריך.
זרקתי את שי על המיטה בחדר האורחים והוא נרדם מיד.
"מה נעשה איתך?" שאלתי אותו ואת עצמי ויצאתי מהחדר.
התקלחתי ונכנסתי למיטה ובהיתי בתקרה..
חשבתי על מה שקרה עם ליאן.
ממתי המצב רוח שלי יורד ככה בשניות?
הייתי צריך לרוץ אחרי ולדבר איתה?
חשבתי על הנשיקה שלנו.
למרות שהיא לא הייתה בכוונה הזאת.. הרגשתי משהו.
אם היא לא הייתה נעלמת ולא מסכימה לדבר היינו יכולים להיות ביחד.
המון שאלות רצו במוחי ונתתי להן להתרוצץ תוך כדי שנרדמתי.

נקודת מבט ליאן:

אחרי שהוא עזב אותי ולא עצר אותי שוב הדמעות שלי השתחררו והתיישבתי על איזה ספסל לא רחוק מהמועדון.
הוא הוציא את זה ממני בכוח.
זה היה קשה כל כך להגיד לו את זה.. למה בכלל התערבתי ויריתי בו?
אם לא הייתי עושה את זה, יכולתי להיות עם תומר היום.
הבנתי שאני אוהבת אותו.
הרגשות שלי לא השתנו.. אני חושבת עליו כל הזמן.
אני רוצה אותו כאן לידי עכשיו.
אבל אי אפשר, הרסתי הכל.
הוא ידע שאני רצחתי את אבא שלו והוא עדיין היה בהלם.
אולי באמת כדאי לי לדבר איתו.. אולי הוא יסלח לי.
אבל בעצם לא. גם אם הוא יסלח לי אני לא אצליח להיות איתו בלי לחשוב על זה.
אוף אני לא יודעת ! אני כל-כך מבולבלת.
למה הכל תמיד חייב להיות קשה?
"ליאן" יד נגעה בכתף שלי
הסתובבתי וראיתי מישהו שאני לא מכירה.
"סליחה מי אתה?" שאלתי וניגבתי מהר את הדמעות שלי.
"אני ידיד של נועה מהעבודה.. היא סיפרה לי עלייך המון" הוא אמר בחיוך והתיישב לידי
"אה" פלטתי
"איך אתה יודע מי אני?" שאלתי
"היא הראתה לי תמונות שלכן.. ושמעתי על כל הסיפור שחשבו שאת מתה והכל.." הוא אמר ונשכתי את שפתיי.
למה הוא היה חייב להזכיר את זה?
"סליחה שהעלתי את זה.." הוא אמר ששם לב אליי
הנהנתי לעברו ושתקתי.
"למה את בוכה?" הוא שאל
"כלום לא משנה" אמרתי וניגבתי את הדמעות שלי שוב.
"בעיות איתו?" הוא שאל ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון
"מה?" שאלתי
"ראיתי אתכם מקודם.. אותך ואת תומר בראון. יש משהו בינכם?" הוא שאל ואני הופתעתי.
"מאיפה אתה מכיר אותו?" שאלתי
"כולם מכירים אותו" הוא אמר ונשען לאחור
"אה" אמרתי בשקט
"אז יש בינכם משהו?" הוא חזר ושאל
"כן ולא. זה מסובך" אמרתי ושיחקתי עם שולי השמלה שלי
"תזהרי ממנו. הוא מסוכן יותר ממה שאת חושבת" הוא אמר וקם
"מה?" מלמלתי שוב
"פשוט תזהרי ממנו" הוא אמר והביט בי
"רוצה לחזור פנימה?" הוא שאל והושיט לעברי יד
"לא חושבת.. את האמת שבאלי הביתה" אמרתי וקמתי ממקומי תוך כדי שהתעלמתי מידו
"את רוצה שאני אסיע אותך?" הוא שאל
"לא זה בסדר .. באתי עם אוטו" אמרתי והתחלתי ללכת
"אבל את שיכורה. זה בסדר אני אסיע אותך" הוא התעקש
"אני לא יכולה לתת לך להסיע אותי שהכרנו לפני עשר דקות" אמרתי בכנות
"זה בסדר. באמת" הוא אמר והביט בעיניי בצורה שהחלטתי לסמוך עליו.
"אוקי" נכנעתי והוא חייך
זרקתי לעברו את המפתחות שלי ונכנסתי לרכב.
הוא נכנס גם והתחיל לנסוע.
"אז מה הכתובת?" הוא שאל
"אני אכוון אותך" אמרתי והוא רק חייך
אחרי כמה דקות הוא חנה איפה שאמרתי לו ויצאנו מהאוטו.
"אז.. לילה טוב?" הוא שאל ונשען על האוטו
"לילה טוב" אמרתי בחיוך וחטפתי את המפתחות מידיו
"תמסור לבנות שהלכתי?" שאלתי אותו
"ברור" הוא אמר והתחיל להתקדם.
נשארתי עוד כמה דקות והבטתי בו ולבסוף נכנסתי הביתה.
התארגנתי ונכנסתי למיטה.
התלבטתי המון והחלטתי שאולי ככה עדיף.
מה שיקרה יקרה. פשוט תעשי את זה ליאן.
פתחתי את הטלפון שלי והתחלתי להקליד לתומר הודעה.

'היי תומר, החלטתי שאולי כן כדאי שנשב ונדבר על הכל..
אני רוצה להסביר את עצמי ואת כל מה שקרה בזמן האחרון.
בקיצור אם אתה עדיין מעוניין, דבר איתי.
לילה טוב'

לשלוח? לא לשלוח?
אוקיי שלחתי.
הנחתי את הטלפון בצד וחיכיתי בציפייה למחר.
מה תומר יענה?
אם הוא יסכים, איך אסביר לו הכל?
האם הכל יסתדר?
נתתי לעצמי להירדם עם המחשבות הללו בראשי.

אז פרק נוסףף⁦♥️⁩

מה לדעתכם יקרה בינהם?
האם תומר יסכים ויקשיב לה?

תכתבו את דעתכם😍

נ.ב : חשבתי לעשות Q&A אז תכתבו מה דעתכם