פרק 87 ♡

455 34 12
                                    

נקודת מבט ליאן:

החלטתי.
תומר יהיה הראשון, הוא בסכנת חיים כרגע.
אבל איפה אני אמצא אותו?
אני גם חייבת להציל את ראיין.
רצתי במהירות ככל שיכולתי עד שראיתי מכונית נוסעת.
נעמדתי לפניה, מודעת לסכנה ומחכה שהיא תעצור.
הנהג בלם את המכונית בחריקה ואני מיהרתי אליו.
"סליחה על מה שעשיתי אני חייבת שניה טלפון אפשר?" ביקשתי ממנו והוא נבהל.
לא הבין מאיפה נפלתי עליו..
"סליחה?" הוא שאל ולחץ על הגז אבל עצרתי אותו.
"בבקשה" צעקתי ואני לא יודעת איך ולמה אבל הוא הביא לי טלפון.
"תודה" מלמלתי וניסיתי להיזכר במספר של תומר.
אוף למה אני לא נזכרת ?!
מספר טלפון שאני לא זוכרת של מי הוא עלה במוחי והחלטתי לחייג.
לא משנה מי זה אני אבקש ממנו עזרה.
חייגתי וקול ענה לי.
"הלו" הקול אמר

נקודת מבט תומר:

איזו חבילה אייל רוצה שאני אקח ואיך זה קשור לליאן?
עזבתי את מה שעשיתי ונסעתי למקום שאייל אמר לי לבוא אליו.
למרות שאני כועס על ליאן אני אוהב אותה ואני מפחד ומצפה כבר לדעת מה יש בחבילה הזאת.
הוויז הודיע שהגעתי ליעד.
מה זה המקום הזה? שאלתי את עצמי שחניתי ליד בניין יוקרתי יחסית..
משהו פה מתחיל להסריח לי ..
התקשרתי לאייל.

נקודת מבט אייל:

קיבלתי שיחת טלפון.
"הלו" עניתי
"אייל אני נמצא ליד בניין יוקרתי.. איפה אני בכלל? לאיפה ללכת? באיזו חבילה מדובר? איך ליאן קשורה לזה?" תומר התחיל לשאול מלא שאלות
"תומר סתום" אמרתי והוא השתתק
"תיכנס פנימה ותעלה לגג, אני לא יודע מי אמור לחכות לך שם אבל תחכה שם חבילה שקשורה לליאן ומישהו צריך לקחת את זה, אני לא יכול כרגע" אמרתי וכעסתי על עצמי שאני עושה את זה.
אין ברירה. הזכרתי לעצמי
"טוב" הוא אמר לבסוף וניתק.
סליחה תומר. אני מקווה שתבין מתי שזה יתגלה.. זה בשביל שי.
קיבלתי שיחת טלפון נוספת אחרי כמה דקות ממספר לא מזוהה.
מי זה?
"הלו" עניתי
"מי זה?" הקול המוכר בוקע מהטלפון
"אייל מי זאת?" שאלתי
"אייל. כמה טוב לשמוע אותך. זאת ליאן" היא אמרה
ליאן?
"ליאן מה זה הטלפון שאת מתקשרת אליו ? איפה את?" שאלתי אותה
"זה סיפור ארוך. אני חייבת שתבוא למיקום שאני שולחת לך מהטלפון הזה ותשחרר את ראיין" היא אמרה
מה? לשחרר את ראיין?
"מה קרה לך?" שאלתי בדאגה
"כלום פשוט תבוא" היא אמרה בלחץ
"בסדר" אמרתי ולקחתי את המפתחות של האוטו
"רגע אייל" היא צעקה שבאתי לנתק את השיחה
"מה?" שאלתי
"אתה יודע איפה תומר? אתה יכול לשלוח לי את המספר שלו לטלפון הזה?" היא שאלה
"מאיפה לי לדעת איפה תומר? מה את צריכה ממנו?" שאלתי ושיקרתי
"האח התאום של ראיין נסע עכשיו להרוג אותו" היא אמרה
"אח תאום של ראיין?" שאלתי בבלבול
"כן אין זמן להסברים שלח לי את הטלפון שלו" היא אמרה וניתקה.
אז שני אנשים עכשיו על תומר?
הוא לא ישרוד ..
אני לא יודע אפילו אם יש לו אקדח.
אני אשם. אני אשם בהכל.
למה לא אמרתי את זה לשי באותו הזמן?!
למה לא התייעצתי איתו?
תומר עומד למות.. אני חייב להתקשר להזהיר אותו.
אבל אז רפאל יהרוג את שי..
שיט למה הכל מסובך?!
החלטתי לשלוח לליאן את הטלפון שלו ולנסוע למיקום שליאן שלחה לי.
תומר ילד גדול.. הוא יצליח להתמודד עם אבא שלו והאח התאום של ראיין שמסתבר שיש לו לא יודע איפה תומר.
יהיה בסדר. ניסיתי להרגיע את עצמי.
הטלפון שלי צלצל. שי.
לענות? לא לענות?

נקודת מבט ליאן:

"סליחה שאני שואלת את זה .. אבל יש סיכוי שאתה מסיע אותי לאיפשהו?" שאלתי את הנהג שעוד היה בהלם ממני.
"מ..מה?" הוא שאל
"אני חייבת שתסיע אותי לאיפשהו זה עניין של חיים ומוות" צעקתי
"ב..ב..בס..בסדר" הוא מלמל
"יופי תודה" אמרתי ונכנסתי לאוטו שלו.
הטלפון שלו קיבל עוד הודעה וראיתי שאייל שלח לי מיקום.
הוא יודע איפה תומר?
הכנסתי לו את המיקום לוויז והוא התחיל לנסוע.
כתוב שזה 10 דקות מאיתנו.
אני מקווה שזה לא יהיו 10 הדקות האחרונות של תומר.
בבקשה שלא.
האצתי בבן אדם הזה כל הדרך.
פחדתי לראות את תומר מת.
איך אייל ידע איפה הוא?
הוא עצר לי ליד בניין. כאן תומר נמצא?
"תודה רבה לך" הודתי לבן אדם והקלדתי מספר בטלפון שלו.
"תתקשר אליי כדי שאוכל להודות לך במשהו" אמרתי לו ויצאתי מהרכב.
נכנסתי לבניין בלחץ ורצתי למזכירות שעמדו שם.
"סליחה ראיתן גבר בחליפה או בגדים רגילים נכנס לכאן ?" שאלתי והן הביטו בי בבלבול.
מה את שואלת ליאן?! זה בערך כל גבר טיפוסי !
"אוף" מלמלתי
איך אני אתאר אותו? אני לא יודעת איך הוא התלבש ואיך הוא נראה היום.
"נכנס לפה גבר בדקות האחרונות?" שאלתי ואחת המזכירות הנהנה.
"לאיפה הוא הלך?" שאלתי והלחץ שלי גבר.
"היו כמה. אחד הלך למדרגות, השני עלה במעלית לגג והשלישי הלך לחדרים בקומה הזאת" היא ענתה.
אוקיי, תומר אחד מהשלושה.
במדרגות אין סיכוי.
זה או הקומה או במעלית לגג.
החלטתי לנסות קודם את הקומה.
לקח לי נצח לדפוק על כל הדלתות ולחפש אותו.
הוא לא פה ואני מבזבזת זמן מיותר.
עליתי במעלית לגג, בבקשה שהוא שם.
בבקשה שהוא לא מת.
המעלית עצרה ונפתחה.
תומר, אבא שלו וכריסטיאן נגלו לעיניי.
אקדח כוון אל תומר.
אני לא אתן לזה לקרות.
אני אוהבת אותו.
רצתי בשאר כוחותיי לעבר תומר ובפעם השנייה בחיי,
רעש הירי נשמע ואני נפלתי על הרצפה.


למרות שיש לי מחר מבחן במתמטיקה העלתי עכשיו פרק כי כיף לי לראות את התגובות שלכן💖

אז תודה רבה ותגידו מה דעתכןן😍

אהבה מסובכת - Love Is ComplicatedWhere stories live. Discover now