"עידן מה קרה?" שאלתי אותו שהוא שם את הנעליים שלו "אני חייב לטוס חזרה לישראל. אני אחזור עוד כמה ימים ליאן" הוא אמר "אני באה איתך" אמרתי בלי לחשוב פעמיים. "מה?" הוא שאל בפרצוף מוזר "אני באה איתך לישראל. אני צריכה לבקר את המשפחה שלי ואת החברה הכי טובה שלי" אמרתי בנחישות "אהמ.. זה לא רעיון טוב ליאן" הוא אמר "מה הבעיה? אתה לא רוצה שאבוא איתך? בסדר .. אני בכל מקרה ישנה בבית של ההורים שלי" אמרתי לו "זה לא זה.." הוא אמר והיה נראה מבולבל "אז מה זה?!" התעצבנתי "תני לי לברר את זה שניה" הוא אמר והלך לחדר שלו כבר התחלתי לארוז את הדברים שלי. זו אחלה הזדמנות לטוס לשם ולא לחזור. אני לא רוצה להיות פה ואני רוצה את הבית.. אני לא יודעת למה הסכמתי לזה בכלל. "ליאן.. את לא יכולה לבוא איתי" עידן נכנס לחדר שלי ואמר לי "מה? למה נראלך שאני שואלת אותך?" אמרתי בזלזול כאילו באמת מי הוא חושב שהוא?! אבא שלי? "ליאן זה ממש לא לדיון וזהו ! תזכרי שאת זאת שהסכמת לעבור לכאן לחמש שנים" הוא צעק נכון. זאת באמת אשמתי. הכל בגללי.. הוא צודק. השפלתי את מבטי ושתקתי. "ליאן לא התכוונתי לזה ככה" הוא התקרב וניסה לגעת בי אבל התרחקתי "אל תיגע בי" אמרתי לו והגעיל אותי לעמוד לידו "חשבתי שאת אוהבת אותי" הוא אמר ועדיין מבטו היה קר ונוקשה. "מעולם לא אמרתי את זה בניגוד אליך" אמרתי לו בארסיות "ככה?" הוא שאל "ככה. אתה התחלת עם זה" עניתי וסגרתי את המזוודה שלי. "תן לי להגיד לך משהו. אתה לא אבא שלי ולא אמא שלי וגם לא חבר שלי. אם אני רוצה אני אטוס חזרה לישראל ואתה לא תעצור אותי. תשכח את מה שהיה היום ואל תתקרב אליי שוב. תודה" אמרתי לו והוא היה המום. עקפתי אותו ויצאתי מהחדר שלי עם המזוודה. הוא לא הלך אחריי ושמחתי. תפסתי מונית והזמנתי לי כרטיס טיסה בשביל לחזור. לחזור הביתה.
נקודת מבט תומר:
אור נפתח בחדר שלי ועורר אותי. "מה זה?" מלמלתי חצי ישן "למה השעון מעורר שלך מצלצל בשעה הזאת?!" נואל עמדה בחדר שלי עם ידיים על המותניים "תרגעי אני אסגור אותו" אמרתי לה ולא זזתי מהתנוחה בה שכבתי "אני רואה" היא אמרה ונשענה על המשקוף "נו עזבי אותי כבר" מלמלתי ולקחתי את הטלפון. השעה הייתה רבע לשתיים עשרה. "זה בכלל לא השעון המעורר מישהו התקשר אליי" אמרתי והיא יצאה מהחדר שלי. עידן. "עידן? מה אתה צריך עכשיו?" שאלתי "ליאן רוצה לחזור לישראל איתי" הוא אמר "אמרו לך לחזור עכשיו?" שאלתי "כן.. מה אני עושה?" הוא שאל "לא משנה לי מה. העיקר שהיא לא תבוא לכאן עידן ! אני הפקדתי את החיים שלה אצלך בידיים. אם היא חוזרת לכאן היא מתה !" צעקתי עליו "טוב" הוא אחר וניתק נשארתי ער עוד כמה דקות מודאג, מבולבל, עצבני ולבסוף חזרתי לישון.
~יום חדש~
קמתי בתשע וראיתי שלביא השאיר לי הודעה להיות בעשר במפקדה. נזכרתי בהאירועים של אתמול. שי התנשק עם מישהו.. אני צריך לדבר איתו על זה. לביא אמר שהוא מצא דרך להעיף את אבא שלי. ועידן. ליאן רוצה לחזור לכאן. אני לא מאבד אישה שאני אוהב בגלל אבא שלי פעמיים. לליאן אסור. פשוט אסור לחזור לכאן עכשיו. התארגנתי ויצאתי למפקדה. "הי אחי הגעתי" אמרתי ללביא והתיישבתי "אוקי ג׳ון ואני מצאנו דרך" הוא אמר ונראה נרגש "דבר" האצתי בו מסקרנות "נכון שכבר אמרת לאבא שלך שאני רוצה להחליף אותו?" הוא שאל "כן" עניתי "הוא יאמר לך לא כי הוא לא מאמין לך. אנחנו מציעים לך שאני אהיה זה שיחליף אותו וככה נוכל לתת לליאן לחזור" הוא אמר מה ? שהוא יחליף? "מי אמר שלך הוא יסכים?" שאלתי "סמוך עליי" הוא אמר וחשבתי על זה. את האמת זה לא רעיון כזה רע שחושבים על זה. הוא יתפוס את מקום אבא שלי ואחר כך יתן לי את המקום וליאן תוכל לחזור לכאן. "אהבתי. ככה נעשה" אמרתי מרוצה ממה שיהיה. "סגור" הוא אמר ונפרדנו אבא שלי שלח אותי לעוד כמה משימות שלקחו לי את כל היום וחזרתי הביתה באחת עשרה וחצי. "תומר תפסיק לעבוד איתו" אמא ביקשה ממני שנכנסתי הביתה "מצטער אמא" אמרתי לה "תומר אתה יודע שאני אוהבת אותך. זה לא אתה כל הרציחות האלה" היא החזיקה את ידיי ואמרה. "זה אני אמא. זה מה שאני הפכתי אליו" עצוב לשמוע את זה ממני. אני הורג רק אנשים שמגיע להם למות.. שאר האנשים חיים אז זה לא נראה לי כזה גרוע. זה גרוע תומר על מי אתה עובד?! אני רוצח. אני יודע. אבל אין לי דרך אחרת לקבל את התשובות שאני כל כך מחכה להן. אמא שלי לא ענתה ולקחתי את זה כהזדמנות לחמוק לחדר שלי. נשכבתי על המיטה מעייפות ונזכרתי בשי. אמרתי לעצמי לדבר איתו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(החלטתי הפעם לעשות ככה אבל לא נראלי שזה יהיה שוב😂)
למה הוא מכחיש? אם הוא גילה שזה מי שהוא אין לו מה להתבייש. מבאס שהוא מחליט לא לדבר איתי.. עם החבר הכי טוב שלו. אבל אני לא רוצה ללחוץ עליו.. אם הוא צריך עוד זמן אז שייקח. התקלחתי אחרי שלא התקלחתי כבר יומיים והלכתי לישון. אור שוב נפתח בחדר שלי. "יואו למה כל יום חייבים להעיר אותי?" התעצבנתי והתעוררתי. "תומר תגיד לאנשים לא להתקשר אליך בחמש בבוקר !!" נואל צעקה "כולם מתעוררים חוץ ממך" היא אמרה וחזרה לחדרה. באמת מה רוצים ממני בשעה הזאת? הדבר הראשון שראיתי הוא הודעה משי. -בוא נדבר- הוא שלח לי לפני שעתיים. -בסדר מתי?- שאלתי והתפלאתי מאוד לראות אותו עונה לו אחרי חמש דקות. -היום בערב.. בשש?- הוא שלח -למה אתה ער?!- שאלתי חצי מנומנם -למה אתה?!- הוא שאל בחזרה -כי עוררו אותי- עניתי לו -טוב בכל מקרה היום בשש- הוא שלח ויצא מהוואצפ. הדבר השני שראיתי הוא שיחה שלא נענתה מעידן. מה הוא רוצה עכשיו?! התקשרתי אליו והוא ענה אחרי מלא צלצולים. "תומר, ליאן נחטפה"
מה נראלכן יהיה עכשיו?? אם אהבתם תכתבו תגובות ותצביעו😍❤️
