אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 114 ♡

נקודת מבט אייל:

פתחתי לליאן את הדלת והיא עמדה מולי.
אחותי הקטנה שלא דיברתי איתה יממה שלמה.
"אייל" היא קראה בשמי ורצה לחבק אותי
אספתי אותה בין זרועותיי וחיבקתי אותה בחזרה.
"אל תסנני אותי יותר בחיים שלך" אמרתי לה והידקתי אותה אליי
מאז שבר מתה, ליאן הפכה לעוד יותר חשובה מבחינתי כי היא האחות שנותרה לי חוץ מנוי ואיתי.
"למה לא אמרת לי שהוא איים עליך שסיפרת לי על זה אתמול?" היא שאלה אותי
"כי הרגשתי אשם" הודתי בזה
"אין לך על מה.. גם תומר כבר לא כועס" היא אמרה והביטה בי
"מה עם שי?" היא שאלה אחרי שנכנסה ומזגה לעצמה כוס מים.
"הוא כעס עליי, השתכר אתמול והגיע אליי בלילה. הוא הקיא ונרדם אצלי. נשכבתי לידו ורציתי להצמיד אותו אליי אבל ידעתי שהוא כועס עליי. הוא ישן כמו תינוק" אמרתי וחייכתי שנזכרתי במראה שלו אתמול
"הוא קם בבוקר ודיברנו, השלמנו עד שהוא החליט לספר לי שהוא בגד בי אתמול" אמרתי והחיוך שהיה לי לפני שניה נעלם.
"מה זאת אומרת?" ליאן שאלה המומה
"הוא התנשק עם מישהו אתמול במועדון" הסברתי לה
"מה? אבל.. א..איך?" היא גם הייתה בהלם בדיוק כמו שאני הייתי
"הוא הסביר לי היום שזה היה חסר משמעות ושהוא היה שיכור, אבל זה לא משנה מבחינתי, הוא בגד בי" אמרתי וכאב לי
כאב לי בעיקר שעם כל הכעס אליו הגעגוע אליו לא מרפה.
"וואו אייל, זה נורא.." ליאן אמרה ונעצה את מבטה בכוס שהחזיקה
"אם תומר היה עושה לי את זה.. אני לא יודעת מה הייתי עושה עם עצמי" היא המשיכה
"אבל אני יודעת שאתה אוהב את שי, ושנינו יודעים שהנשיקה הזאת הייתה סתם. המישהו הזה ששי נישק היה סתם, הוא היה סתם מישהו ששי ניסה איתו להשכיח אותך. הוא היה ניסיון. לעומת זאת, אתה אייל, אתה האמיתי. אתה זה ששי אוהב אותו הכי בעולם ואני בטוחה שגם אתה" היא סיימה והרימה את מבטה אליי
"אני יודעת ששי ותומר מרגישים יותר מסתם חברים, הם מרגישים ממש אחים וזה פגע בו בדיוק באותו מקום שהייתי נפגעת אם תומר היה משתף פעולה עם אותו אחד שהרג לנו את בר" היא אמרה ועצמה את עיניה רגע
"למרות שאני בחיים לא אצליח לסלוח לכל מי שיהיה קשור במוות של בר. תומר בחיים ובגלל זה אתה צריך למצוא את המקום לסלוח לשי" היא אמרה ודמעה ירדה מעיניה
המילים שלה היו כל-כך נכונות ואמיתיות.
היא לא החזיקה את עצמה עוד ופרצה בבכי.
היא החזיקה את ראשה עם ידיה ובכתה.
קמתי אליה וחיבקתי אותה, הצמדתי אותה אליי.
"אני מתגעגעת אליה כל-כך" היא אמרה ועצמתי את עיניי בשביל לא לבכות גם.
"אני גם" הודתי
זה קשה בלעדיה. החיים בלעדיה קשים והיא חסרה.
"הלוואי שהיא הייתה איתנו פה וצוחקת עלינו שאנחנו שני בעייתים שיש להם אינסוף בעיות עם בני הזוג שלהם" היא אמרה וגרמה לי לחייך
"אני עוד לא סיימתי" אמרתי לה
היא הרימה אליי את מבטה בשאלה.
"עוד לא סיימתי בחיפושים שלי אחרי הרוצח שלה. אני אמצא אותו בכל מחיר ליאן, אני מבטיח" אמרתי והיא הנהנה.
היא קמה מהכיסא עליו ישבה וחיבקה אותי שוב.
"תסלח לו אייל" היא לחשה לי ועצמתי את עיניי בחוזקה
"אני טס היום בלילה ליוון לשבוע" אמרתי לה והיא התנתקה מהחיבוק והביטה בי בבלבול
"מה? לא! אל תלך, בבקשה" היא התחננה
"אני לוקח שבוע לחשוב על הכל. על כל התקופה האחרונה" אמרתי לה
"אני מבינה" היא אמרה והסתכלה עליי
"תבטיח לי שתחזור בשלום" היא ביקשה
"אני מבטיח אחות קטנה" אמרתי לה בחיוך ונשקתי למצחה
"שתחזור נעשה ארוחה עם אמא ואבא. בלי שי ותומר. ארוחה משפחתית כמו פעם. אמא, אבא, איתי, נוי אני ואתה" היא אמרה ולא הזכירה את שמה של בר כמובן.
"בסדר" אמרתי לאישור וחיבקתי אותה חיבוק אחרון
"טיסה נעימה" היא איחלה לי
"תודה" חייכתי אליה ונפרדנו.
פניתי חזרה לחדר שלי לסיים לארוז כשהמילים שליאן אמרה לי לא יוצאות לי מהראש.