אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 93 ♡

נקודת מבט תומר:

"תומר?!" היא פלטה צרחה ואני פערתי את פי אליה
"ליאן?!" צעקתי גם
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה
"אתה עוקב אחריי?" היא הוסיפה ואני גיחכתי
"אני המנכ"ל של המקום.. מה את עושה פה?" שאלתי אותה.
מוזר לראות אותה ככה אחרי שבועיים.
יש לי כל כך הרבה שאלות לשאול אותה..
פרצופים החלו להסתכל ולבחון אותנו. הבחנתי בזה ומשכתי בידה של ליאן בחזרה למעלית תוך כדי שסימנתי לשומרים שלי לא להיכנס ולחצתי על הקומה של המשרד שלי.
"מה אתה עושה ?! תעזוב אותי" ליאן צרחה ואני שמתי את ידי על הפה שלה והיא השתתקה מהלם.
"אנחנו עולים למשרד שלי עכשיו ואת עונה לי על כל השאלות שיש לי לשאול אותך מאז אותה תקרית לפני שבועיים, ברור?" שאלתי ולא הסרתי את ידי ממנה.
הרגשתי את הנשימות המהירות שלה על כף ידי.
ליאן החליטה לא להקשיב לי ותלשה את היד שלי ממנה ודחפה אותי כך שהפעם גבי היה על הקיר וליאן מולי.
"אתה לא תתן לי הוראות ותשחרר אותי" היא הביטה בעיניי ואמרה.
נאנחתי והחזקתי בידה חזק, כך שהיא ישר שיחררה ממני ואני נעמדתי מולה.
"אחח מה אתה עושה? עכשיו אתה גם מרביץ?" היא צרחה
"ליאן שקט" אמרתי לה במבט מאיים
"לא. לא שקט. תעזוב אותי בשקט ותן לי לחיות את החיים שלי" היא צעקה והמעלית נעצרה.
חיכיתי שהיא תצא ממנה והבטתי בה בשקט.
אם היא לא הייתה אישה כבר מזמן היא הייתה על הרצפה.
"אני לא מתכוונת לצאת אז אתה מחכה סתם" היא אמרה ושילבה את ידיה על החזה שלה.
"צאי ליאן" אמרתי לה והכנסתי את ידיי לכיסים.
"לא" היא עמדה על שלה
"הפכת לעקשנית" גיכחתי לעצמי
"תמיד הייתי" היא אמרה וגילגלה עיניים
"כן בטח" מלמלתי לעצמי
"סליחה?! אמרת משהו? כי לא שמעתי טוב" היא צעקה
"אולי תסתמי כבר ותצאי מהמעלית הזאת?!" צעקתי גם כי איבדתי כל שפיות שנשארה בי מהבוקר הזה.
היא השתתקה ויצאה מהמעלית.
"רק אם צועקים את מקשיבה?" שאלתי אותה בזלזול והיא נעצרה.
היא הביטה בי פעם אחרונה נכנסה למעלית ולפני שהספקתי לעצור אותה היא ירדה למטה.
"שיט נו" צעקתי
התקשרתי לשומר האישי שלי, שון.
"שון, מישהי יורדת עכשיו במעלית תעצור אותה ואל תתן לה ללכת" אמרתי לו וניתקתי
"את לא תברחי מפה ליאן בלי התשובות" מלמלתי לעצמי וירדתי במדרגות

נקודת מבט ליאן:

למי הוא חושב את עצמו?!
אני לא חייבת לו כלום.
אם החלטתי להיעלם זאת החלטה שלי ושלא יתערב לי בה.
ירדתי במעלית עצבנית ושיצאתי ממנה יד עצרה אותי.
"שחרר" אמרתי לשומר שעשה את זה
"מצטער אני חייב" הוא אמר ואני ניסיתי להעיף את היד שלו ממני אבל הנסיונות היו לשווא כי הוא היה הרבה יותר חזק ממני.
"זה נחשב הטרדה" יידעתי אותו והוא התבלבל לרגע וניצלתי את זה בשביל להעיף את היד שלו ממני ורצתי ליציאה.
היו כל כך הרבה אנשים ורצתי הכי מהר שיכולתי.
הסתובבתי אחורה תוך כדי ריצה וראיתי שני שומרים רצים אחריי אבל לא התייחסתי אליהם.
יצאתי מהבניין ונשמתי לרווחה.
הם לא נורמלים. הם ניסו לחטוף אותי?!
צלצול טלפון נשמע מהתיק שלי.
"הלו" עניתי בלי להסתכל על הצג
"ליאן, מה זה מה יש? למה את מתנשפת ככה?" קולה של נועה בקע מהטלפון
"פגשתי עכשיו את תומר" אמרתי
"תומר?! מה הוא רצה ממך?" היא שאלה
"מסתבר שהוא המנכ"ל של המקום שהלכתי להתראיין בו.. הוא רצה שנדבר" אמרתי לה
"אתם תצטרכו לדבר מתישהו ליאן.. את לא יכולה לברוח לנצח" היא אמרה
"נכון אבל לא עכשיו" אמרתי
"טוב שומעת?" היא שאלה והמהמתי תשובה לאישור.
"בגלל שרק לפני שבועיים החלטת להודיע לנו שאת חיה ונושמת ושאת החגיגה הפרטית שלנו עשינו.. חברים מהתיכון רוצים גם לחגוג היום.. מתאים לך?" היא שאלה
"היום..?" שאלתי
"כן" היא אישרה
"אוף טוב בסדר" נאנחתי
"יופי אז רוני ומיכל יבואו ועוד כמה בנים שהזמנתי גם מהעבודה שלי" היא אמרה
"טוב" אמרתי והתחלתי להתקדם למכונית שקניתי
"ואני אבוא אלייך בתשע ונתארגן" היא הוסיפה בהתלהבות
"בסדר נועה" צחקתי והיא ניתקה
יום אחד במשך השבועיים האלה סידרתי עם ההורים שלי דירה ורכב משל עצמי וכרגע אני מחפשת עבודה במקום העבודה שלי בחו"ל שהייתה.
כרגע אני מתכננת להישאר פה.. המשפחה והחברים שלי פה ואין לי מה לחפש בחו"ל.
עם ראיין לא נפגשתי מאותו היום שנפרדתי ממנו.. אני לא יודעת אם הוא חזר לחו"ל, או נשאר פה.
גם נפגשתי עם נועה וסיפרתי לה הכל. מההתחלה ועד הסוף. בכינו הרבה והשלמנו פערים.
נסעתי הביתה להירגע ולוודא עכשיו שאני לא אקבל את העבודה.. ממש לא באלי לעבוד במקום שבו תומר המנהל.
נכנסתי הביתה ונרדמתי.

נקודת מבט אייל:

צלצול הטלפון שלי נשמע שיצאתי מהמקלחת.
"היי שי" עניתי שראיתי את שמו על הצג.
"אייל מחר, אני ואתה במסעדה חדשה שנפתחה" הוא אמר וחייכתי
"אוקי" עניתי
"באמת? אתה לא מתכוון להתווכח איתי על משהו?" הוא שאל ואני הזעפתי פנים לטלפון
"שי לא על כל דבר אני מתווכח" אמרתי
"בסדר בסדר" הוא אמר
"באיזו שעה?" שאלתי אותו
"שמונה. תתלבש יפה" הוא אמר
"טוב אמא" עניתי לו וניתקתי שחיוך ענק מרוח על הפרצוף שלי.
התוצאות צריכות להגיע היום. אני בלחץ.
החלטתי להתקשר לאלי.
"כן אייל" הוא ענה
"אלי מתי התוצאות יגיעו?" שאלתי אותו
"צריכות להגיע כל רגע.. תרגע" הוא אמר
"אני לא מצליח. אני כבר שבועיים מת לדעת את זה" אמרתי לו
"למה בכלל לוקח לזה כל כך הרבה זמן?" שאלתי
"כי קרו בעיות באמצע" הוא אמר
"אוף טוב" אמרתי לו
"שזה יגיע נדע. תרגע" הוא אמר
"טוב" עניתי וניתקתי
התלבשתי ויצאתי למפקדה.
קידמו אותי בתפקיד שם ואני עכשיו מנהל מחלקה כלשהי..
מסתבר שגם בעולם הפשע יש מחלקות ודברים כאלה.
נכנסתי למפקדה וחיפשתי בעיניי את אלי.
"נו הגיע?" שאלתי שמצאתי אותו
"כן עכשיו" הוא ענה
"תפתח" האצתי בו והוא עשה כך
"לא תאמין" הוא פער את פיו
"נו מה? מי התקשר אליו באותו היום?" שאלתי
"זה.. זה .." הוא התחיל לומר
"נו מי?" הלב שלי דפק
"שי" הוא ענה ואני פערתי את פי בהלם.
מה שי רצה ממנו? או יותר נכון מה הוא רצה מהחדר שלי?

יום ירושלים שמח💕⁦🇮🇱⁩

מקווה שאהבתם 😍