אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 49 ♡

נקודת מבט ליאן:

"את ליאן לוי?" מישהו שנראה פחות או יותר בגילי דיבר אליי.
"כן. מי אתה?" שאלתי
"אני המדריך שלך. עידן" הוא ענה
"אהה המדריך שאמור לעזור לי להשתלב כאן?"
"כן" הוא גיחך.
"טוב בואי נתחיל בסיור עד שנגיע למלון" הוא אמר ולקח לי את המזוודה.
ככה טיילנו במשך שעתיים והוא הסביר לי על האיזור.
השתעממתי מדי פעם אבל סבלתי את זה.
"טוב החדר שלך הוא מספר 350 ושלי חדר לידך ככה שאם שאת צריכה משהו תרגישי חופשיה לבוא" הוא אמר לי כשעמדנו מול דלתות החדרים.
"בסדר תודה" אמרתי בחיוך ביישני ונכנסתי לחדר.
החדר היה מהמם. מיטה זוגית וגדולה ואורות מאירים את כל החדר.
"וואו" פלטתי למרות שהייתי לבד בחדר.
"מדהים הא?" עידן אמר מאחוריי וקפצתי ממקומי.
"לא סגרתי את הדלת?" שאלתי
"לא" הוא אמר מחייך
"אז למה את פה?" הוא שאל מתיישב על המיטה שלי
"למה אתה פה?" החזרתי לו את השאלה
"כי זאת העבודה שלי" הוא ענה והביט בי
"את הסיבה שלי לעולם לא תדע" אמרתי
הוא צחק והסתכל ברחבי החדר כאילו הוא מחפש משהו.
היו כמה דקות של שתיקה.
"טוב אז אני אלך לחדר שלי" הוא אמר ויצא מהחדר.
"ביי" הספקתי למלמל לפני זה.
התחלתי לפרוק את המזוודה שלי.. בכל זאת אני עומדת להיות פה 5 שנים.
נכנסתי לאמבטיה ושיצאתי לבשתי שורט קצר עם חולצת טריקו פשוטה.
נשכבתי על המיטה ופתחתי טלוויזיה אך סגרתי אותה לאחר כמה דקות כי לא היה מה לראות.
קמתי והלכתי לחדרו של עידן.
דפקתי כמה פעמים והוא לא פתח.. אולי הוא מתקלח.
באתי לפנות לחדר שלי אבל אז הוא פתח.
"היי ליאן" הוא אמר ולא הייתה לו חולצה.
היו לו שרירים כאילו הוא מתאמן שנים.
הוא היה חתיך.
"ליאן" הוא הוציא אותי מהמחשבות עליו והבטתי בו מבולבלת.
הוא צחק ואני הזעפתי את מבטי.
"על מי אתה צוחק?" שאלתי
"עלייך.. מה רצית?" הוא שאל בחיוך
"קצת משעמם לי ואין לי מה לעשות.. אכפת לך שאני אכנס לקצת?" שאלתי בתקווה שהוא יסכים.
הוא בחן אותי כמה דקות והסס ולבסוף נתן לי להיכנס.
"אז בן כמה אתה?" שאלתי שהתיישבתי על מיטתו
"בן 22, חייל משוחרר" הוא ענה לשאלתי
"ואת?" הוא הוסיף
"17.. צריכה להתחיל כיתה יב" עניתי
"קטינה" הוא צחקק והקניט אותי
"איך הגעת בכלל לעבודה הזאת?" התעניינתי
"אני חבר קרוב של לביא.. בדיוק סיפרתי לו שאני מחפש עבודה והוא הציע לי את זה לחודש עד שאני אמצא עבודה קבועה" הוא ענה והתיישב על הכיסא מולי
"עכשיו תורך. איך את הגעת לכאן?" הוא שאל
לא התכוונתי לפתוח את זה .. בטח לא מול מישהו שלפני פחות מ24 שעות הכרתי.
"יצא" אמרתי בחיוך וקמתי מהמיטה
"בוא נצא לאיפשהו" אמרתי והופתעתי מעצמי
"כבר מאוחר ויש לנו יום ארוך מחר. לכי לישון" הוא אמר בטון אבהי
"לא רוצה" הזעפתי פנים
"חבל שאני לא שואל אותך" הוא אמר וחייך שוב.
יש לו חיוך יפה.
"אתה כזה מעצבן" אמרתי וגלגלתי עיניים
"תודה" הוא אמר וקם גם הוא מהמיטה ועמד צמוד אליי.
לקחתי צעד אחורה אבל הוא לקח צעד קדימה ונשאר קרוב אליי.
יכולתי להרגיש את הנשימות שלו..
הבטתי בעיניו החומות שהסתכלו עליי.. הן היו יפות.
הוא רכן לעברי והתקרב ..
ואז צלצול הטלפון שלי נשמע ברקע וגרם לשנינו להיבהל, לקפוץ ולהתרחק אחד מהשני.
על הצג היה את השם של אמא.
דמעה הופיעה בעיניי.. נזכרתי באמא.
"הי את בסדר?" הוא שאל
"מי זה?" הוא הוסיף
"אמא שלי" עניתי בשקט והתחלתי לבכות
הוא התקרב בהיסוס ולבסוף חיבק אותי חיבוק קצר ובאתי לצאת מהחדר שלו.
"הי את רוצה לעשות את השיחה הזאת כאן?" הוא שאל אותי והסתכלתי עליו. הוא באמת הציע לי את זה?
"אני רוצה פרטיות.." אמרתי לו
"זה בסדר אני אכנס לשירותים.. תדברי פה ואם תצטרכי אותי אני שם" הוא אמר וחייך.
"בסדר" עניתי והתיישבתי על המיטה. ואז עניתי לאמא שלי
"ליאן. מה זה איפה את? מה זה המכתב הזה? את באמת בחו"ל? מה זאת אומרת לחמש שנים? את בת 17" היא התחילה לשאול אותי מלא שאלות
"אמא" אמרתי בקול חלש והיא השתתקה
"אני מצטערת" אמרתי והתחלתי לבכות
"מה עשית לעצמך ילדה שלי?" היא שאלה וגרמה לי לבכות יותר
"אני מצטערת הייתי חייבת.. בבקשה תסלחו לי" ביקשתי
"אנחנו לא כועסים עלייך ליאן... אנחנו רק רוצים הסבר ואותך חזרה" היא אמרה
"סליחה" מלמלתי שוב
"ליאן למה נסעת? תגידי לי את האמת" היא ביקשה ממני. אבל לא יכולתי לספר לה.. בתכלס אין לי סיבה אמיתית.
פשוט לקחתי את עצמי ונסעתי. הרגשתי שזה הכי נכון.
"אין לי מה להגיד אמא" אמרתי
"את לא חוזרת? את בת 17 יש לך בית ספר לסיים. נועה הגיעה היום לשאול איפה את" היא אמרה לי ונזכרתי בחברה הכי טובה שלי.
היא במשבר עם שי ואני לא שם בשבילה..
"אני אתקשר אליה" הוספתי
"ליאן.." אמא שלי התחילה שוב להגיד
"אמא תני לי קצת זמן. בבקשה" אך קטעתי אותה.
היא שתקה לכמה רגעים עד ששמעתי אותה אומרת לאבא שיפתח את הדלת.
"מי זה?" היא שאלה אותו כנראה
"מישהו בשם לביא ג׳ונס" היא אמרה והופתעתי. מאוד.
מה הוא עושה בבית שלי? למה הוא שם?
להסביר להם? להגיד להם? מה הוא עומד לספר להם?
"ליאני אני צריכה לסיים אני אתקשר אלייך מחר. לילה טוב בינתיים" היא אמרה וניתקה לפני שהספקתי לומר לה לילה טוב בחזרה.