אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 3 ♡

נקודת מבט תומר:

התקרבנו להתנשק..
"סליחה אני לא יכול" אמרתי ויצאתי מהמסיבה.
היא הסתכלה עליי במבט מבולבל כל כך לא יכולתי.. קמתי ויצאתי מהבית של דניאל בלי להגיד לה כלום.
אני יודע שאם אני אשאר ואתחיל לפתח איתה שיחה אני אתחיל להתיידד איתה ובסוף אני אגיע למצב שאני אתאהב בה ואני לא יכול.
אני לא יכול משתי סיבות.. אחת מהן זה נדב שאוהב אותה והשניה זה אבא שלי.
אבא שלי הוא מנהל העולם התחתון (עולם הפשע) לכן אני לא יכול להיכנס לקשר רציני ובטח שלא להתאהב במישהי.
אני אהיה המחליף של אבא שלי בעוד כמה שנים ואולי רק אז אסכים לעצמי שתהיה לי מישהי.
אני מעדיף שליאן תשנא אותי ותחשוב עליי דברים לא טובים מאשר שהיא תקלע לצרות שלי ואולי תהרג.
אסור שמישהו מבית ספר יידע שאני הבן של מנהל העולם התחתון.. רק שי החבר הכי טוב שלי יודע ועוזר לי לפעמים להתמודד עם זה.

נקודת מבט ליאן:

הוא פשוט הלך. אני בהלם.
בלי להגיד לי כלום עזב אותי והשאיר אותי מבולבלת.
"היי ליאן.. רוצה להמשיך לרקוד?" בא אליי נדב
"עזוב אין לי חשק.. אני הולכת. תוכל להגיד לנועה שהלכתי?"
"מה הולכת? למה?"
"סתם אמרתי לך אין לי חשק" זרקתי אליו והתחלתי לקום
"טוב אז בואי אני כבר אסיע אותך"
"טוב"
יצאנו החוצה וראינו את תומר יושב על המדרגות ומעשן.
"מה אחי? מה המצב?" שאל אותו נדב
"סתם נושם קצת אוויר"
"טוב אני מחזיר את ליאן הביתה.. אני כבר חוזר"
"ביי" זרקתי אליו בטון קצת מתנשא. לא אכפת לי. שירגיש אותו דבר כמו שהרגשתי שהוא פשוט קם והלך ועוד בלי להסביר לי.

נקודת מבט תומר:

"ביי" אמרה לי בטון מתנשא
הבנתי שהיא עצבנית עליי שקמתי והלכתי.
ברגעים כאלה אני שונא את זה שאבא שלי מנהל העולם התחתון. אם הוא לא היה מתעסק בזה כבר מזמן הייתי מתחיל עם ליאן.
אני לא ממש יודע איך אני מרגיש לגביה .. אני רק יודע שזה שאני רואה את נדב מושך ביד שלה ומכניס אותה למכוניתו מעלה לי את העצבים ובאלי להחטיף לו. למרות שהוא חבר שלי.
"מה אחי? מה קורה?" התיישב שי לידי
"סתם מחשבות מטריפות אותי"
"מה? נדלקת על ליאן?"
"מה?? על מה אתה מדבר? מאיפה הבאת את זה?" אמרתי בקול תוקפני
"ראיתי איך אתה מסתכל עליה" החזיר לי באדישות
נאנחתי ולקחתי עוד שאכטה מהסיגרייה
"לא יודע .. אני מבולבל רצח"
"תחשוב טוב אחי מה אתה מחליט לגביה.. תזכור שנדב רוצה אותה ותזכור את אבא שלך"
"אני יודע .." נאנחתי
"טוב אתה בא חזרה למסיבה?"
לא.. הפעם אני חותך הביתה .. תמסור לחבר'ה"
נפרדנו, נכנסתי לאוטו שלי ונסעתי הביתה.

נקודת מבט ליאן:

נכנסתי לאוטו של נדב ואמרתי לו איפה אני גרה.
"אז מה.. רוצה שמחר אני אאסוף אותך לבית ספר?"
עד כמה שזה יישמע מוזר. אני לא ממש הבנתי מה קורה פה. מישהו 'מהחבורה הנחשבת' מזמין אותי למסיבה ואז לקחת אותי לבית ספר.
אני יודעת מה אנשים יחשבו שהם יראו אותנו נכנסים ביחד לבית ספר ואני ממש לא רוצה.
"אהמ.. נועה כבר אוספת אותי.. תודה בכל זאת"
"טוב ביי נתראה מחר בבית ספר..את תמיד מוזמנת לבוא לכיתה שלנו"
"אוקיי.. ביי. תודה על ההסעה" יצאתי ועליתי הביתה.

~ יום למחרת ~

"בוקר טוב ליאני" נכנסה אמא שלי לחדר ופתחה את החלונות.
קמתי, התארגני וירדתי למטה.
אחי אייל ישב שם ואכל ארוחת בוקר.
"בוקר טוב אחותי, איך היה אתמול?"
"בסדר, מה קורה?"
"טוב.. אני רואה שלא שתית בסוף אתמול"
"כן אבא .. אל תדאג חזרתי בזמן גם" לא היה לי כח לשיחה הזאת.
"ליאן.. את יודעת שאני רק מנסה להגן עלייך"
"אז זהו שאני לא צריכה הגנה .. תקלוט כבר" אמרתי בכעס ויצאתי מהבית.
הלכתי בשקט לבית ספר עם מוזיקה ונרגעתי קצת מהשיחה שהייתה לי עם אייל. מה הוא לא מבין בזה שאני יכולה להסתדר לבד?? אפילו לשיר אחותי הגדולה הוא לא היה כל-כך אבהי.
ברגע שנכנסתי לשער ראיתי את החבורה של תומר ונדב יושבים שם ומדברים.. המבט של תומר ושלי הצטלב.
נדב הרים את ידו ונופף אליי. נופפתי בחזרה ונכנסתי לכיתה.
"לאיפה נעלמת אתמול??" שאלה אותי נועה שהתיישבתי לידה.
"סתם משהו .. אני אספר לך מאוחר יותר.. רוצה לבוא אליי היום?"
"סבבה"
השיעור הסתיים ויצאנו לקפיטריה כל הבנות.
"מה כדאי? שניצל ופסטה או עוף וקוסקוס?" שאלה מיכל
"שניצל ופסטה" ענתה נועה
"עוף וקוסקוס" ענתה רוני
"ליאן מה את אומרת?" "ליאןןן" צעקו אליי שלושתן.
התסובבתי אליהן.. " מה?" הייתי עסוקה בלהסתכל על תומר אני לא מבינה מה היה הקטע שהוא פשוט קם והלך אתמול.
ישבתי עם הבנות וסיפרתי להן את הסיפור מאתמול.
"אני אומרת.. לכי תשאלי אותו" אמרה לי רוני
"לאא היא צריכה לשחק אותה קשה להשגה ולא להתייחס אליו" אמרה נועה
את האמת למה לא לשאול אותו?
"אני אלך לפי העצה של רוני"
"נו אז יאללה לכי תשאלי אותו"
"עכשיו??"
"אז מתי?"
קמתי והתקדמתי לכיוון השולחן שלהם..
"היי.." גמגמתי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הבנות שישבו איתן הסתכלו עליי במבט של 'מה נראלך שאת עושה פה?'.
"היי ליאן.. מה המצב?" שאל אותי נדב
"בסדר .. אהמ תומר אני יכולה לדבר איתך?"
כולם מסביבי הביטו בי בהלם.

אולי זה לא היה רעיון טוב?

מקווה שתהנוו⁦❤️⁩