אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 37 ♡

נקודת מבט ליאן:

"שי.. היי" מלמלתי כשהוא נכנס לביתי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"את האמת שחיפשתי את תומר בבית שלו ואמרו לי שהוא אצלך. מצטער שבאתי ככה" הוא אמר וכמעט פלטתי שאני מצטערת על מה שקרה להורים שלו.
תסתמי ליאן !! הבטחת משהו ותעמדי בו.
"הוא יצא אליך לפני כמה דקות" אמרתי
"אליי?" הוא שאל מופתע
"כן לך בטח הוא מחכה" אמרתי לו והוא יצא בריצה כנראה לביתו..
התיישבתי על הספה וצפיתי בטלוויזיה בשיעמום.
הטלפון שלי צלצל
"הי נועהה" צרחתי לטלפון. אני מרגישה כאילו לא דיברנו מלא זמן ואני צריכה לעדכן אותה במלא פרטים.
"ליאן את יכולה לבוא אליי?" היא אמרה בקול שקט
"כן .. קרה משהו?" שאלתי
"פשוט תבואי" היא אמרה וניתקה.
מעניין מה קרה.

נקודת מבט תומר:

דפקתי שוב על הדלת ושוב אין תשובה והדלת נעולה.
אני יודע שהוא כועס עליי אבל הוא יכול לפחות לפתוח לי. הסתובבתי ויצאתי מהבניין ושמעתי צעקה של השם שלי.
"תומררר" זה שי.
הבטתי סביבי וראיתי אותו רץ לכיווני ונעצר מולי.
"שי" אמרתי לו
"אתה יכול לתת לי להסביר?" שאלתי אותו
הוא שתק ואז הנהן והתיישבנו על ספסל.
"טוב אני פשוט אגיד את הכל ברצף. קודם כל אני ממש מצטער על ההורים שלך וכמו שאמרתי אני מבטיח לך שאמצא איך הם מתו או מי הרג אותם. עכשיו בדיוק לפני שבאתי אליך הייתי עם ליאן והיא סלחה לי והיינו ביחד.. אח שלה אייל אמר לי מה מצבה וכנראה שיש לה בעיה בעמוד השדרה. שהיינו ביחד והוא אמר לי שהיא איבדה את ההכרה נלחצתי ממש; לא הייתי מסוגל לאבד אותה כרגע. אני יודע שזה לא תירוץ שעזבתי אותך ברגע שהכי היית צריך אותי אבל עדיין אני מצטער שי" סיימתי והוא עדיין שתק. בבקשה תאמר משהו.
הוא פשוט חיבק אותי במקום לומר משהו והחזרתי לו חיבוק. החיבור ביננו אפילו יותר משל אחים.
"אני צריך לעדכן אותך בכמה דברים" הוא אמר והבטתי בו בכוונה שימשיך.
"התקשרו אליי ממשרד הרווחה כי בגלל שרק בעוד חודשיים אני אהיה בן 18 אני קטין ואני צריך מבוגר אחראי" הוא אמר
"למי אתה מתכוון לפנות?" שאלתי אותו
"חשבתי לדוד שלי ..אבל איבדתי איתו קשר"
"אני מבטיח לך שנמצא עוד השבוע מישהו" אמרתי לו וטפחתי על כתפו
"אם כבר עידכונים אז הייתי אצל אבא שלי והוא אמר לי שאני לא יכול להתגייס.. אמרתי לו שאני לא מוכן ושאני מתכוון להתגייס אם הוא רוצה או לא" אמרתי לו
"מסכים איתך לגמרי אבל אתה יודע למה הוא מסוגל תומר"
נאנחתי. למה הכל חייב להיות מסובך?
"איך ליאן סלחה לך?" הוא התעניין
"פשוט הסברתי לה את כל מה שקרה והשלמנו. כנראה שגם היא התגעגעה אליי" אמרתי בחיוך.
נזכרתי בה והחיוך לא ירד לי מהפרצוף.
"אתה ממש מאוהב" הוא אמר וחייך גם.
"אני חושב שעשיתי טעות" הוא אמר והבטתי בו בשאלה.
"למה הכוונה?" שאלתי
"אתמול ששלחת את נועה אז השתכרנו והתנשקנו אבל לא הרגשתי כלום והתנתקתי ממנה.. אני חושב שהיא נפגעה" הוא אמר. הם התנשקו?! חשבתי שהיא תעזור לו אבל לא חשבתי שהם יתנשקו. דווקא מתאימים ביחד.
"דבר איתה. תסביר לה שאתה לא מרגיש אליה כלום ושאתה לא רוצה לפגוע בה" ייעצתי לו
דיברנו עוד קצת ונפרדנו כל אחד לדרכו.

נקודת מבט ליאן:

נכנסתי לביתה הריק של נועה והתיישבנו בסלון.
"נו מה קרה נועה את מלחיצה אותי" אמרתי ברצינות
"אתמול תומר התקשר אליי וביקש ממני ללכת לעזור לשי במשהו כי הוא הלך אלייך.. היינו שיכורים והתנשקנו אבל אז הוא פתאום הפסיק ואמר שהוא מצטער.." היא אמרה והייתה עצובה.
חיבקתי אותה ואמרתי לה "הי בתור חברה אני חייבת להגיד לך שכנראה הוא לא מרגיש אלייך משהו ולא רצה לפגוע בך. שי אדם טוב"
"אני יודעת אבל אני אוהבת אותו" היא אמרה והופתעתי.
גם היא הופתעה שקלטה מה אמרה.
"את מה?!" שאלתי וצחקתי
"נועה זה כזה חמוד. סוף סוף את מאוהבת" אמרתי לה
"דיי" היא אמרה והפכה לאדומה
"תדברי איתו נועה זה יעשה לך טוב" ייעצתי לה
"אני מפחדת. מה אם הוא לא מרגיש אותו הדבר?" היא שאלה ורעדה מעט.
"אז ההפסד כולו שלו. תזכרי שאני תמיד אהיה פה" אמרתי לה והיא הנהנה.
"אני אדבר איתו מחר" היא קבעה וחייכתי
"יופי זאת חברה שלי" אמרתי והחלטנו לראות סרט עד שהטלפון שלי צלצל והפריע.
"ליאן איפה את בשתיים עשרה בלילה?!" אמא שאלה אותי.
שתיים עשרה בלילה?! הזמן טס
"אויש לא שמתי לב לשעה אני בדרך הביתה" אמרתי וניתקתי.
"נועה אני חייבת לטוס לפני שיהרגו אותי" אמרתי לנועה ונפרדתי ממנה.
היה חשוך מאוד בחוץ אבל אני לא מהבנות שמפחדות מחושך.
זמזמתי לעצמי שיר והייתי שקועה במחשבות.
ידיים זרות נגעו בי ומשכו אותי לתוך סמטה.
"אההה" פלטתי.

עוד פרק לחופשש😍
מקווה שנהנתם⁦❤️⁩