פרק 107 ♡

448 32 9
                                    

בפרקים הקודמים:
האחים לוי מתכנסים לארוחה חגיגית עם ההורים בה בר מגיעה פצועה הביתה ונפטרת בבית החולים.
אייל שבור מהמצב ולא מצליח להתאושש בעוד שי עושה בכל שיכולתו לעזור לו.
לליאן חוזרים הסיוטים על העבר ותומר מגלה כי הוא מאומץ.
ליאן מתחילה לעבוד במאפיה שתומר מנהל.

איך העניינים ימשיכו מכאן?
האם הם ימצאו את מי שגרם לבר למות?
האם שי יגלה שאייל "מכר" את תומר בעבר לאבא שלו?


הפרק:

נקודת מבט ליאן:

"או היי.." מלמלתי
"היי ליאן" שי אמר
"איך את..?" הוא הוסיף ושאל
"אני בסדר.. קשה אבל זה עובר לאט אם הזמן" עניתי
"אני שמח לשמוע" הוא אמר בחיוך
"מה עם אייל?" שאלתי
"קשה לו מאוד.. קשה להוציא אותו מזה אבל אני עושה כמה שאני יכול" הוא אמר
"תודה שי" הודתי לו
"אין על מה. בהצלחה" הוא אמר בחיוך והלך לדרכו
המשכתי להסתכל עליו עוד קצת והמשכתי בדרכי.
שמתי את המסמכים שהייתי צריכה ולקחתי את התג שלי.
חזרתי לשולחן העבודה שלי והתחלתי לעשות מטלות שג׳ייסון ביקש ממני לעשות.
"ליאן, את באה להפסקת צהריים?" שונטל באה אליי ושאלה
"כן בטח" עניתי ומיהרתי לקחת את הדברים שלי.
ירדנו למטה וקניתי שם טוסט וקולה.
"אז בת כמה את?" היא שאלה
"22" עניתי
"אני 23.. אני עובדת כאן כבר שנתיים" היא אמרה ואכלה ברצון את הפיצה שקנתה.
"כבר היית עדה למקרים מסוימים..?" שאלתי אותה
בהתחלה היא הסתכלה עליי באדישות וווידאה שאנחנו מדברות על אותו דבר.
"כן" היא ענתה בקצרה וחזרה לפיצה שלה
"זה .. קשה?" שאלתי בהתעניינות
"תלוי למי" היא ענתה באדישות שוב
"תומר. תומר" שמענו צעקות והסתובבתי
אישה שנראית בערך בגילי רצה אל עבר תומר שעמד שם עם עוד 2 אנשים.
לא שמעתי את השיחה שלהם אבל תומר הנהן כמה פעמים ואותה אישה דפדפה בדפים שהיו בידה ולבסוף תומר עקף אותה ויצא מהבניין.
מעניין לאן הוא הולך..
"ליאן. ליאן" שמעתי את שונטל קוראת לי
"אה?" פניתי אליה
"בהית" היא אמרה בחיוך ערמומי
"במי?" עשיתי את עצמי לא מבינה ושתיתי מהקולה שלי.
"בתומר" היא אמרה ובחנה את פניי
נאנחתי ולא עניתי לה.
"הוא עושה לך משהו?" היא שאלה וצחקה
"מה מצחיק?" שאלתי בחוסר הבנה
"כולן פה מאוהבות בו מהשנייה שהן נכנסות לפה" היא אמרה ונשענה על הכיסא עליו ישבה.
חייכתי לעצמי מהידיעה שאני איתו והיא לא יודעת את זה.
"טוב, נעלה למעלה?" היא שאלה וקמה
"כן" עניתי ועלינו יחד למעלה.


נקודת מבט תומר:

אחרי שהראתי לליאן איפה היא עובדת פניתי למשרד שלי.
נכנסתי לג׳ון חיכה לי שם.
"קרה משהו?" ניגשתי לעניין
"אנחנו צריכים לצאת דחוף. מר לואיס נחת לפני שעה בארץ" הוא אמר ואני הופתעתי.
"הוא נחת בארץ? למה?" שאלתי מופתע
"את זה נגלה אחר כך. חייבים לצאת" הוא אמר
"5 דקות" אמרתי והוא יצא מהחדר שלי.
מר לואיס הוא אדם שחייב לי 5 מיליון דולר כבר שנתיים. לרוב אנשים כאלה קלים למציאה אחרי כמה ימים אבל הפעם, לואיס הצליח להתחמק יפה.
אומנם, זה מאוד מוזר שהוא פשוט הגיע לארץ.. הוא מתכנן משהו.
לקחתי את האקדח שלי מהמגירה במשרד שלי והכנסתי אותו במכנס כשהחולצה מסתירה אותו.
"יצאנו" יצאתי מהמשרד והודעתי לג׳ון שעמד בחוץ.
"איפה שי?" שאלתי כשצעדנו החוצה
"מחכה לנו למטה" הוא ענה והנהנתי
ירדנו במעלית וראיתי בזווית עיני את ליאן אוכלת עם מישהי.
חיוך פרוש על פניה והיא אוכלת בתיאבון.
זה גרם לי לחייך ולהביט בה כמה דקות.
"תומר" מישהו קרא לי וגרם לי לצאת מהבהייה שלי בליאן.
"רונה" קראתי בשמה של המזכירה שלי.
"לפני שתצא אני צריכה שתחתום לי כאן על כמה דברים" היא אמרה והנהנתי
לקחתי את העט וחתמתי איפה שצריך.
לרוב אני קורא את המסמכים אבל הפעם אין לי זמן ואני סומך על רונה.
"תזהר" היא לחשה לי לפני שעברתי אותה
הבטתי בה לדקה ועקפתי אותה.
נכנסנו למכונית ותוך כדי הנסיעה הרהרתי הסיבות של לואיס לחזור חזרה לארץ שהוא יודע שהוא על הכוונת.
"בוס אתה רוצה שנלך אליו הביתה או למקום העבודה שלו?" הנהג שלי שאל
"הולכים לעשות לו ביקור בית" הודעתי והבטתי בחלון.
אני הולך לגלות בכל מחיר מה הוא עושה פה.


נקודת מבט אייל:

שי יצא מהבית שלי לעבודה ואני נשארתי לשבת על הספה.
אין לי כוח אפילו לקום לצאת למאפיה אבל אני חייב.
אני חייב לגלות מי עשה את זה לבר.
הכרחתי את עצמי לקום ולהתלבש.
הרגשתי רע, בחילה וכאב בטן.
יצאתי למאפיה והתעלמתי מכל קריאת שמי.
"אייל כמה טוב לראות אותך" אלי אמר
אלי היה אחד מאנשי המחשבים שלנו והוא היה בסביבות גיל ה-40 שלו.
"הי אלי" אמרתי וטפחתי על שכמו
"איך אתה?" הוא שאל
"מנסה להתאושש" עניתי
"אלי אני חייב לגלות מי עשה את זה לאחותי" אמרתי והסקרנות והרצון לדעת מי זה גברו אצלי.
"אנחנו נצליח" הוא אמר והביט בי
"יהיה בסדר אייל. תנסה לשכוח" הוא אמר
אף אחד לא מבין אותי.
זה לא קל לשכוח, אי אפשר לשכוח.
נאנחתי והתחלתי לעבוד על מציאת אותו אחד שגרם לאחותי למות.
עברתי על השיחות האחרונות שלה בטלפון וביקשתי רשות למצלמות אבטחה במקומות האחרונים שבהם הייתה אבל שום דבר.
לא מצאתי כלום.
"אייל זה מספיק להיום, לך הביתה" אלי אמר לי
"אני לא מסוגל" התעצבנתי.
"תמשיך מחר" הוא אמר והלך
אולי הוא צודק..
קמתי ממקומי, לקחתי את הדברים שלי ויצאתי הביתה.
נכנסתי לבית שלי ומצאתי את שי נשען על הדלפק במטבח עם מבט עצבני.
"מה קורה?" שאלתי אותו והתקרבתי אליו
הוא שתק ולא ענה לי.
"שי..?" ניסיתי להבין מה יש לו
"אייל" הוא התחיל לומר והרים אליי את מבטו
"אתה מוכן להסביר לי למה פאקינג שלחת את תומר אל אבא שלו שיהרוג אותו?" הוא שאל ואני נתקפתי פחד והלם.
שיט.


היי אהובות,

אני נמצאת בחופשה משפחתית כבר שבוע ולכן אני מעלה בקצב איטי יותר את הפרקים.
היום יצא פרק קצת קצר אבל אני מבטיחה לפצות בפרק הבא⁦♥️⁩

מקווה שאהבתן✨

אהבה מסובכת - Love Is ComplicatedWhere stories live. Discover now