אהבה מסובכת - Love Is Complicated

פרק 61 ♡

נקודת מבט תומר:

ברגע ששי אמר שהם מצאו איפה ליאן השתלטתי עם עצמי ורצתי איתו למקום.
הכנו בחוץ נשק וג׳ון אמר מה התכנית.
הראשונים שנכנסים אלה שי ואני אז פרצנו את דלת הכניסה והאדם הראשון שנגלה למול עיניי הוא אייל.
"תומר?!" הוא הביט בי מופתע וצעק
"אייל?!" צעקתי גם.. לא הייתי פחות מופתע ממנו.
"מה לעזאזל אתה עושה פה?!" שאלתי
"מי זה?" שי שאל מהצד לא מבין
"אח של ליאן. אייל" עניתי לו אבל זה לא זמן להכיר בין אנשים.
"איפה ליאן?" שאלתי מוכן כבר לעלות לחפש אותה למעלה.
"כבר בבית" הוא גיחך
הורדתי את הנשק וקפאתי.
היא כבר בבית?! מתי הוא הספיק? איך?
"מ..מה?" שאלתי
"כבר לקחתי אותה מפה והיא בבית. עכשיו אם אכפת לך, תלך תומר" הוא אמר והסתכל לי בעיניים.
"מתי? איך?" שאלתי אותו
"לא עכשיו. נקבע מאוחר יותר" הוא אמר
הנהנתי ויצאנו מהדירה מבולבלים.
"נו למה אתם בחוץ?!" ג׳ון שאל אותנו
"אח שלה כבר מצא אותה ולקח אותה הביתה" אמרתי בשקט
"מה?! מי זה ?" ג׳ון שאל מופתע גם הוא.
"אייל לוי" עניתי
"מה??" הוא שאג עכשיו וכל מי שהיה איתנו לא הבין מילה.
"אני צריך ללכת אליה" אמרתי לו והוא הנהן
"שי נדבר אחר כך" הודעתי גם לו והלכתי.
רצתי לבית שלה ולקח לי קצת זמן .. הייתי בלי אוטו.
דפקתי על הדלת ואבא שלה פתח לי.
"שלום" אמרתי והלב שלי דפק, רציתי כבר לראות אותה.
"תומר" הוא אמר ונאנח
בבקשה שהוא לא יודע מכל הסיפור שלנו.
"אני יכול לראות את ליאן?" שאלתי בשקט
"היא ישנה עכשיו" אבא שלה אמר לי והביט בי, השפלתי מבט והרגשתי מבויש.
"אז אני אחזור אחר כך" הסתובבתי והתכוונתי ללכת.
"תומר" הוא עצר אותי והסתובבתי אליו
"בוא נדבר" הוא ביקש והנהנתי. אני חייב גם אם אני לא רוצה.
נכנסתי לבית שלהם והרגשתי תחושה אחרת.
תחושה שאני לא יכול לתאר.
התיישבנו ליד השולחן אחד מול השני והוא הגיש לי כוס מים.
"אני מניח אתה יודע מה קרה.." הוא התחיל לומר ואשמה תקפה אותי על ההתחלה.
"אתה קשור לזה שבא אלינו ואמר שהוא רוצה להרוג אותנו?" הוא שאל וראיתי שהיה לו קשה אפילו לשאול דבר כזה.
"כן" עניתי בכנות, לא יכולתי לשקר לו.
"הייתי רוצה שלא תיפגש עם הבת שלי יותר" הוא ביקש ולא ידעתי איך להגיב.
איך מגיבים על דבר כזה? מה אדם שאוהב מישהי יכול להגיד לאבא שלה שמבקש ממך לא להיפגש איתה יותר?
אבל הבנתי אותו באיזשהו מקום.
גם אני לא הייתי רוצה שהבת שלי תיפגש עם מישהו כמוני.
קמתי ויצאתי מהדירה שלהם.
התחלתי ללכת בלי לדעת מה המטרה שלי.
"מה שי?" שאלתי אותו בטלפון
"בוא אליי" הוא אמר וניתק.
הנה מגיעה שיחת ההסברים.

נקודת מבט אייל:

איך תומר עלה על זה שליאן פה?
איך הוא קשור לכל העיניין פה?
"מי זה היה?" ג׳וסף הוציא אותי ממחשבותיי ושאל.
"לא מישהו שאתה צריך להכיר" עניתי לו
"נחזור לענייננו. מה ליאן עשתה פה ג׳וסף?!" שאלתי באיום.
"אייל שב ואני אסביר לך" הוא אמר והפכתי לחסר סבלנות ועצבני.
טענתי את האקדח שלי וכיוונתי אליו.
"יש לך 10 שניות להגיד לי מי ולמה אנסו אותה" אמרתי לו
"אוקי בסדר תוריד את האקדח" הוא אמר
"נו" הפצרתי בו
"זה לביא" הוא אמר
"מה?!" הייתי בהלם
"למה לעזאזל הוא עשה את זה?? מדובר פה באחותי" צעקתי עליו
"תומר הוא לא ידע שהיא אחותך" הוא אמר
"זה לא מעניין אותי !! למה הוא אנס את אחותי?!" שאלתי וזה היה כל כך קשה להגיד את המילה הזאתי.
"התומר הזה שהיה פה.. אתה כנראה לא יודע עליו הכל אייל ואני מאוכזב" הוא שיחק את עצמו
"מה אני צריך לדעת עליו?" שאלתי
אני שונא את כל הרמזים והמשחקים האלה !
"הוא הבן שלו" הוא אמר
"מה?!" שאלתי המום
תומר הבן שלו? הבן של מי שאני רוצה להרוג כבר יותר משנתיים?
"כן. הבן שלו היה עם אחותך" הוא אישר את מה שאמר
"ואיך אחותי שוב קשורה לזה?" שאלתי
"זאת הדרך שלביא חשב עליה בשביל לנקום בתומר" הוא אמר
"אני מצטער אבל אין לי דרך אחרת" אמרתי ויריתי בו.
יצאתי מהדירה בסערה ועצבני.
נסעתי הביתה וכשנכנסתי אבא שוב ישב על הספה באותה תנוחה.
הוא לא זז מאז?
"אבא.. הכל בסדר?" שאלתי
"תומר היה פה" הוא אמר ולא הופתעתי.
חשבתי שזה מה שהוא יעשה אחרי שאמרתי לו שהיא בבית.
"הוא ראה אותה?" שאלתי
"לא. ביקשתי ממנו שלא יתקרב אליה שוב" הוא אמר
"תודה אבא" אמרתי לו
"אין לך על מה. אני מכבד את הבקשה שלך לטפל בזה אייל.. תעשה את זה מהר כי אם לא אני פונה למשטרה" הוא אמר ועלה למעלה.
הלכתי לחדר שלי והחבאתי את האקדח שלי, שטפתי ידיים והלכתי לחדרה של ליאן.
"ליאן?" שאלתי בשקט
היא לא ענתה ושכבה באותה תנוחה.
היא לא שתתה מכוס המים ששמתי לה על השולחן ובהתה הקיר.
"ליאן תשתי בבקשה" ביקשתי ממנה והיא המשיכה לבהות ולא להסתכל עליי.
"ליאן" אמרתי שוב והיא הסתובבה לצד השני ושמעתי שהיא התחילה לבכות.
קשה לי שאני לא מסוגל לעזור לה.
יצאתי מהחדר שלה וידעתי מה אני צריך לעשות עכשיו.
"נועה?" שאלתי אותה בטלפון כשענתה.

נקודת מבט תומר:

הלכתי לביתו של שי כמו שהוא ביקש.
נכנסתי והוא ישב על הספה, חיכה לי.
"מה קרה עם ליאן?! אתה נראה כאילו ראית רוח רפאים" הוא שאל מזועזע
"לא ראיתי אותה. אבא שלה ביקש שאני לא אראה אותה שוב לעולם" אמרתי והתיישבתי על הספסל.
"אוי" הוא אמר בשקט
ככה ישבנו אני לא יודע כמה זמן. פשוט בהינו ושתקנו. חשבנו.
"איך בכלל הגעת להציל אותי?" שאלתי בסוף.
"אתה זוכר שאמרתי לך שאני מצטרף אליך?" הוא שאל והנהנתי.
"קבענו באותו היום להתחיל שתסביר לי את כל הדברים ולא באת" הוא המשיך
"בהתחלה לא חשדנו אבל בסוף כן.. ג׳ון הוביל את הכל ועלה על כל הדברים. הוא אימן אותי במשך יום ויצאנו להציל אותך" הוא סיים.
"וואו. אז אתה חלק מאיתנו עכשיו?" שאלתי
"אני חושב" הוא אמר וחייך חיוך קטן
"שי מה אם אני לא אוכל לראות אותה יותר לעולם?" שאלתי אותו
"אתה תוכל תומר. הכל יסתדר בסוף" הוא אמר בביטחון
"מאיפה אתה בטוח כל-כך?" שאלתי
"אני בטוח. צא מזה תומר, אתה חייב לחזור לעצמך" הוא אמר וקם.
"אני לא יכול" אמרתי בשקט.
"אתה יכול. תתחיל בזה שתלך לדבר עם אח שלה" הוא אמר ונזכרתי בזה.
"ונמשיך בזה שאתה עומד לצאת בימים הקרובים" הוא הוסיף
"בסדר אני הולך" אמרתי ויצאתי מהדירה שלו.
אני אטפל קודם בעניינים ביני לבין ליאן ואייל ואחר כך נפנה לחברים שלי והמאפיה.
לא שכחתי שאני צריך לדבר עם שי ולא שכחתי שאני צריך לטפל בכל הבלגן שלביא עשה, אבל ליאן כרגע במקום הראשון.
הלכתי ובדרך מישהו נתקל בי.
"תסתכל לאן אתה הולך" אמרתי לו
"תסתכל אתה" הוא ענה והסתובבתי אליו.
"עידן?" שאלתי מופתע.

בוקר טוב💖
פרק נחמד לבוקרר✨
מקווה שנהנתם😍