לא רק ידידים

2

קמיל יצאה מכיתתה, השמש מדגדגת את עורה בעוד היא עושה את דרכה אל הספרייה – כהרגלה.
ראשה מורכן, והיא מתעלמת מכל שאר הנערים שמסביבה. היא תמיד הרגישה כאילו אם תרים את ראשה בבית הספר, משהו נורא עלול לקרות. היא מעולם לא רצתה לקחת סיכון. היא ידעה כמה אכזריים הנערים בבית הספר שלה יכולים להיות, היא כבר נחשפה לזה בעבר.
וכל עוד זה תלוי בה, היא לא תיתן להם שום סיבה לפגוע בה שוב.

היא נכנסה אל הספרייה, בירכה את הספרנית לשלום והתיישבה במקומה הקבוע, מתחילה לקרוא את ספרה. היא הציבה לעצמה מטרה; מכיוון שלא הספיקה לסיים אותו אתמול, היא תסיים אותו בהפסקה.
וככל שקראה יותר, היא נשאבה עמוק יותר אל בועתה.
היא שקעה כל כך עמוק, שאפילו התזוזות לידה לא ניפצו את הבועה.

אדוארד התיישב לצידה והחל לקרוא את ספרו גם כן. הוא התקדם מעט בספר אמש, בקרוב יסיים אותו.
אך מבלי ששם לב, מבטו כבר לא היה על הספר, אלא על עינייה הכחולות של קמיל. הוא התעמק בהן, הן משכו אותו. הן היו כל כך מרוכזות, אך לא בו.
לא מזה היה לו אכפת.
עינייה היו כל כך כחולות. כמו האוקיינוס. או כמו שמיים אקזוטיים. הוא לא יכל לשים את האצבע אם הן נראות יותר כמו קריסטל, או כמו אבן הספיר. אולי זה בגלל התאורה?
וואו. מעניין איך הן נראות כשהן מסתכלות אל שלי. או כשהן שמחות. הן זוהרות או שאני מדמיין? הוא חשב.
הוא הרגיש כאילו הוא מהופנט.
כמו ילד קטן שרואה עץ כריסמס בפעם הראשונה, ככה הוא מרגיש.

היא הרימה את מבטה, פוגשת מיד במבטו של אדוארד. היא הסיטה מיד את מבטה ונעמדה, פוסעת לכיוון הדלפק. ליבו של אדוארד דפק במהירות בחזהו.
הוא לא עשה כלום, הוא כבר הבריח אותה?

"בונז'ור." היא מלמלה לעבר הספרנית, מסובבת את ראשה מעט על מנת להעיף מבט קטן וזריז בבחור בעל העיניים הירוקות.
"בונז'ור!" בירכה הספרנית בחיוך. קמיל החזירה את מבטה אל הספרנית וחייכה אלייה חיוך קטן,
"סיימתי לקרוא את זה," אמרה לה, בצרפתית. היא הגישה לה את הספר שזה עתה נסגר, "ספר טוב."
"שמחה שאהבת!" הספרנית לקחה מידייה את הספר, "לכי תראי אם את מוצאת באגף ספרים נוספים."
קמיל הינהנה והלכה לעשות כדברייה.

בדרכה אל האגף, היא הסתכלה על בעל העיניים הירוקות לכמה רגעים, הוא מסתכל עלייה חזרה, מה שגרם לה להסמיק ולהסיט את מבטה מיד. הוא מסתכל עלייה כבר כמה דקות.
ידעתי שהוא עוקב אחריי. היהיר התברר כסטוקר, בנוסף לכל.
אבל חתיך.

היא החלה לדפדף בין הספרים החדשים, בחיפוש אחר ספר שמעניין אותה.
לאחר שמצאה, היא התיישבה במקום ממנו קמה, המקום הקבוע שלה.

"היי." אדוארד אמר לפני שפתחה את הספר. היא הרימה אליו את מבטה, זוכה להביט מקרוב פעם נוספת בעיני האמרלד של הבחור. כל כך ירוקות.
"היי." היא ענתה עם חיוך קטן ופתחה את ספרה.