לא רק ידידים

21

קמיל ואדוארד סיימו את יום הלימודים. קמיל חיכתה לאדוארד ליד המדרגות, אך כאשר חלפו שתי דקות והוא לא הופיע, היא הלכה. יש לה אח לאסוף.

היא עשתה את דרכה אל היציאה מהמבנה לפני ששמעה מישהו קורא לה. אך הפעם, להפתעתה, זהו קול זר. היא הסתובבה אל עבר הקול, מופתעת אף יותר לראות את דניס ממהר לעברה. היא הביטה סביב בבלבול, מחפשת לראות אל מי הוא פנה. דניס חייך, ונעצר לידה.
"היי." בירך.
"היי." השיבה. היא מבולבלת. מדוע הוא פונה אלייה? ממתי הוא פונה אלייה?
"התבקשתי להודיע לך שאדוארד יתעכב קצת." אמר, בצרפתית.
"תודה." היא מלמלה והסתכלה על שעון ידה. היא צריכה לאסוף את אליוט.
"מה שלומך?" דניס פתח.
"בסדר. מה איתך?"
"בסדר." הוא משך בכתפיו. "אז את ואדוארד... יש ביניכם משהו?"
"רק ידידים." היא סגרה את הנושא וחיפשה את אדוארד עם מבטה. לאחר מכן, היא הביטה שוב בשעון ידה ונשפה בעצבנות. היא שנאה את צמד המילים הזה יותר מכל. 'רק ידידים'. והיא שנאה אף יותר את העובדה שזה נכון. הם רק ידידים.

אדוארד יצא מהמבנה, וחיפש את קמיל עם מבטו. הוא הופתע כשראה אותה יחד עם דניס. הוא חש ברגש זר, רגש לא מוכר. קנאה. הוא התקדם אליהם במהירות.
"היי." הוא בירך לפני שהניח את זרועו על מותנה של קמיל. מדוע הפריע לו כל כך לראות אותה יחד עם דניס?
"סוף סוף," קמיל מלמלה לעברו של אדוארד ושידלה אליו חיוך, הוא גיחך. היא הסתכלה על שעון ידה. "אני צריכה ללככת לאסוף את אליוט." היא אמרה. אדוארד הינהן. "אבוא איתך." הפעם היא הינהנה.
"נתראה מחר." אמר דניס. קמיל הינהנה והם נפרדו לדרכם.

קמיל ואדוארד יצאו משערי בית הספר.
"מה הוא רצה?" אדוארד מיד שאל. קמיל משכה בכתפייה.
"לא ממש דיברנו," היא מלמלה. "הוא אמר לי שתתעכב."
"זהו?"
"אני מניחה." היא הביטה אל רגלייה. "למה התעכבת?" היא שאלה והרימה חזרה את ראשה.
"המורה שלי אמרה שהיא רוצה לצרף אותי לפרטני בצרפתית."
"לך על זה," היא חייכה, "אשמח לעזור לך גם כן."
"תודה."
לפתע היא נעצרה. "הגן של אליוט מעבר לכביש." היא מלמלה. אדוארד הינהן.
"אחכה לכם כאן." קמיל הינהנה וחצתה את הכביש.

כמה דקת לאחר מכן, היא התקדמה לעברו של אדוארד, התיק של אליוט תלוי על כתפה, וידה אוחזת ביד הקטנה של אחיה.
"חזרנו," קמיל בישרה בגיחוך בעודה נעמדת ליד אדוארד. הוא ציחקק.
"אדוארד!" צווח אליוט ומיד רץ לזרועותיו. אדוארד צחק והרים את אליוט. קמיל נאנחה והחלה ללכת, אדוארד לצידה.
"מה עשית היום בגן?" אדוארד שאל את אליוט, וקמיל תירגמה.
"שיחקתי עם אנטוניו!" הוא סיפר בשמחה, "הו! ואכלתי פיצה!"
"הביאו פיצות?"
"כן!"
"בא לי גם," קמיל מלמלה. אדוארד צחק.
"נוכל להזמין מאוחר יותר." הוא אמר. היא משכה בכתפייה והינהנה.
"מה עוד עשית היום?" היא פנתה לאליוט. אליוט חשב לכמה רגעים.
"ציירתי ציור! הוא בתיק,"
"מה ציירת?" אדוארד שאל. שוב, קמיל המיכה לתרגם.
"אני אראה לכם!"
"בבית." קמיל מיהרה להגיד. אליוט הינהן.
"למה אתם באתם ולא מר?" אליוט שאל לאחר כמה רגעים.
"היא לא בבית ואבא בעבודה."
"ואמילי?"
"אצל חברה."