הם התיישבו סביב השולחן והחלו לאכול. דבר לא נשמע מלבד הכלים המכים את הצלחות. מדי פעם, ברידג'ט בחנה את קמיל, ומדי פעם, קמיל ואדוארד החליפו מבטים ביניהם.
"האוכל ממש טעים, גברת באודין." קמיל פצתה את פיה, והסמיקה מיד לאחר מכן – מה שגרם לאדוארד להחניק ציחקוק.
"אני מסכים." הוא הצטרף. ברידג'ט חייכה.
"אני שמחה שאהבתם."
קמיל חייכה חזרה וחזרה לאכול.
לאחר הארוחה, קמיל ואדוארד פינו את כליהם ועלו לחדרו של אדוארד.
קמיל ישבה על הכיסא הנמצא ליד שולחן הכתיבה, בעוד אדוארד ישב על אדן החלון, קרוב לקמיל.
"אני חושב שאמא שלי אוהבת אותך." הוא צחק, קמיל הסמיקה כמעט ומיד והרכינה את ראשה, חיוך קטן על פנייה.
"אני שמחה שהצלחתי לעשות רושם טוב?" היא מלמלה. אדוארד צחק פעם נוספת.
"ללא ספק הצלחת."
"היא ממש נחמדה."
"אני יודע." הוא אמר. "זה היה ממש חמוד איך שהסמקת שם." הוא צחק.
"תשתוק." היא ירקה וכיסתה את פנייה האדומות בין כפות ידייה, מעשה שהגביר את צחוקו של אדוארד.
"את שוב מסמיקה." הוא קבע. פנייה של קמיל הפכו אדומות עוד יותר, והיא צווחה בתסכול אל תוך ידייה לפני שציחקקה. אדוארד צחק, וכמה רגעים לאחר מכן כפות ידיו אחזו בשלה. הוא הוריד באיטיות את ידייה של קמיל מפנייה. וכשידייה כבר לא היו מול עינייה, היא הבחינה באדוארד, על ברכיו למולה. היא הסמיקה שוב.
"את שוב עושה את זה!" הוא צחק. היא נשפה ברוגז והתרוממה מהכיסא, מתקדמת אל המיטה ומתיישבת עלייה, מותירה את אדוארד על ברכיו מאחורייה, תרתי משמע.
"את יודעת מה הבנתי הרגע?" הוא שאל בעודו מתרומם חזרה על רגליו. היא הימהמה לעברו, והסתכלה עליו בשאלה.
"עכשיו נוכל להיפגש בבתים שלנו." הוא חייך. קמיל חשבה על זה כמה רגעים והינהנה בחיוך, מאשרת.
"זה יהיה נפלא."
"אני מסכים."
"אהבתי את החדר שלך." היא שינתה נושא.
"תודה." הוא חייך, "רוצה לראות את חדר האמבטיה?"
קמיל משכה בכתפייה והינהנה. היא התרוממה ממיטתו של אדוארד, פסעה אל הדלת של חדר האמבטיה, אדוארד בעקבותייה.
קמיל פתחה את הדלת, מהססת מעט. אך היא לא התחרטה כלל. היא סרקה את החדר בהתפעלות, בעוד אדוארד מגחך מאחורייה, שעון על משקוף הדלת בעוד ידיו משולבות על חזהו.
"אהבת?"
"זה מהמם." היא חייכה אליו ונעמדה מול המראה, מסדרת מעט את שיערה. אדוארד נעמד לצידה, והעביר את ידו בשיערו גם כן.
"את יודעת מה יהיה מגניב?" הוא לא חיכה לתשובה, "אם נעשה מסיבות פיג'מות יחד."
"אל תגזים." היא מלמלה.
"אבל למה לא?" הוא נאנח.
"זה עוד מוקדם מדי."
"אני לא אמרתי עכשיו. אמרתי שזה יהיה מגניב." קמיל נאנחה והנידה מעט בראשה, מצחקקת.
"זה אכן יהיה מגניב."
הם יצאו מחדר האמבטיה, קמיל התיישבה על אדן חלונו של אדוארד. היא הסתכלה אל חלונה. היה לה מוזר לראות את חלונה, מנקודת מבטו של אדוארד.
"החדר שלי נראה די מסודר מכאן." היא צחקה. אדוארד צחק גם כן.
"אז מה את רוצה לעשות?" הוא שאל והתיישב לצידה.
"מה שאתה רוצה." היא חייכה.
"רוצה לצאת להליכה?"
"לא." הם צחקו.
"אז מה את כן רוצה לעשות?" קמיל משכה בכתפייה.
אדוארד חשב לכמה רגעים. "את יודעת לשחק בפלייסטיישן?"
"לא."
"אם כך, אלמד אותך. רוצה?"
קמיל חייכה והינהנה.
YOU ARE READING
לא רק ידידים
Romance"לא יכול לקרות בינינו כלום. הרי אנחנו רק ידידים." הוא, שבדיוק עבר עם משפחתו לצרפת, לא ציפה שהאדם הראשון במעגל החברים החדש שלו תהיה נערה יפה שהכיר בספריית התיכון. אך מהרגע הראשון, לא היה לו ספק שהיא מיוחדת. והיא, לא ציפתה שהנער החדש בבית ספרה ינפץ את...
