לא רק ידידים

15

הם יצאו משערי בית הספר.
"לאן נלך?" הוא שאל והביט סביב לכמה רגעים.
"הליכה בפארק?"
"ד'קור." הוא משך בכתפיו בחיוך.
"אדוארד באודין מדבר צרפתית! איזו הפתעה!" הם צחקו. "המבטא הבריטי שלך הינו שינוי מרענן לשפה." היא צחקה.
"זו דעתך האישית בלבד, מון שרי." הוא חייך אלייה והיא צחקה.

"אני חושב שהצרפתית שלי משתפרת."
"המבטא לא."
"זה בסך הכל מבטא!" הוא רטן. "ואם כבר, מבטא בריטי זה מושך."
"אני מסכימה." היא ציחקקה. "אבל אנחנו בצרפת, לא בבריטניה."
"תגידי תודה שאת זוכה לשמוע את המבטא הבריטי שלי, יש בנות שהיו מתות להיות במקומך." הוא נזף בעוד צחוקה של קמיל הפך מתגלגל.
"אני בטוחה, באודין. כמו ג'נה?"
"גם."
"ג'נה הייתה מתה לקצת יותר מהמבטא, אתה יודע."
"בבקשה! היא מבינה עניין!" הם צחקו.
"אתה ממש אוהב את עצמך, אתה יודע?"
"איך לא?" הוא גיחך. "אני מושלם."
"וצנוע."
"אבל חתיך!"
"ומעופף."
"לפחות אני יכול." הוא הרים את ראשו בגאווה.
"תפסיק להחמיא לעצמך." היא נזפה והרימה את ראשה גם כן. אדוארד צחק.

"כדאי לך לעשות את זה גם."
"מה? להחמיא לעצמי?"
"להחמיא לי." הוא תיקן. קמיל צחקה והנידה בראשה.
"אתה לא יאמן, אדוארד."
"נכון. אני מאוד אמיתי. ומודע לעצמי."
קמיל צחקה. "סנוב."
"חנונית."
"אידיוט."
"נודניקית."
"מעצבן."
"דרדסית."
"גרגמל." אדוארד צחק. "גרגמל?"
"אילתרתי." היא משכה בכתפייה, אדוארד צחק אף יותר.
"יכולתי גם להגיד דרדסבא! אבל אני לא!" היא המשיכה, צחוקו של אדוארד הפך רם אף יותר.
"את ממש מרושעת, ברנרד."
"אני יודעת!" היא אמרה בגאווה מזוייפת והניפה את שיערה.

במהרה, הם מצאו עצמם בפארק.
"הו, אוטו גלידה!" היא הכריזה בעודה מביעה אל עבר אוטו בגלידה כמו ילדה קטנה. אדוארד צחק והלך בעקבות קמיל אל הגלידות.
"אני מזכיר לך שסתיו!" הוא קרא מאחורייה.
"לא נורא! איזה גלידה אתה רוצה?"
"וניל?"
קמיל הינהנה.
דקה לאחר מכן, היא חזרה אל אדוארד עם שני גביעים של גלידת וניל בידייה.
"בתיאבון." היא אמרה בעודה נותנת לאדוארד גביע אחד.
"תודה."

קמיל החלה ללכת אל תוך הפארק בעודה מלקקת מהגלידה שלה, בעוד אדוארד לצידה. הוא החל ללקק גם הוא את הגלידה שלו.
"אם אני חולה זה באשמתך." הוא הודיע.
"אתה לא תחלה." היא נחרה בבוז. "זו בסך הכל גלידה. אפילו לא כזה קר."
אדוארד גילגל את עיניו. "אם את אומרת."
"זו לא הפעם הראשונה בה מישהו אוכל גלידה בסתיו. אני מבטיחה לך שלא תתקרר."
"אבל היו גם כאלה שחלו."
"דרמה קווין." היא מלמלה. "לא רוצה – אל תאכל!"
"מי אמר שאני לא רוצה?" הוא לקח ביס מהגלידה.
"אז תאכל ותשתוק."
אדוארד צחק והמשיך ללקק את הגלידה שלו.

"אל תספרי לאמא שלי שאכלתי גלידה היום." הוא ביקש לאחר שסיים את הגלידה שלו.
"אני לא. אל חשש."
"אני רציני. אם אמא שלי תגלה היא תחנוק אותי."
"היא לא תהיה היחידה שתעשה את זה אם לא תשתוק." היא רטנה וסיימה את הגלידה שלה גם כן.
אדוארד צחק והסתכל על שעון ידו.
"אני חושב שכדאי שנחזור."
קמיל הסתכלה על שעונה גם כן והינהנה.