לא רק ידידים

9

"ג'ה סויס אה לה מיזון!" היא הכריזה. ופסעה פנימה, מביטה אל הצדדים. אמילי במטבח יחד עם אליוט. קמיל נאנחה והורידה את תיקה ליד גרם המדרגות.
"איפה מר?" קמיל שאלה כשנכנסה אל המטבח.
"נסעה לבקר את סבסטיאן."
"למה לא הלכתם איתה?"
"חזרתי לא מזמן ואספתי את אליוט מהגן, אמא כבר לא הייתה בבית."
"הו." היא מלמלה. "מה יש לאכול?"
"חיממתי פסטה. רוצה גם?"
"כן. תודה."

אמילי חיממה לקמיל מעט פסטה גם כן והן ישבו לאכול ליד השולחן, אליוט משחק עם הספגטי ביניהן.
"איך היה היום שלך?" קמיל שאלה והכניסה מעט ספגטי לפיה.
"רבתי עם ז'קלין."
"שוב?"
"כן! הפעם היחידה שהיא דיברה איתי היום הייתה כדי לבקש ממני תשובות לשיעורי בית במדעים!"
"איזה כלבה!"
"נכון!"
"את חייבת לנתק איתה קשר." קמיל הכריזה וגילגלה ספגטי על המזלג שלה.
"אבל אז אהיה לבד."
"תנסי להתיידד עם ילדות אחרות."
"זה לא ילך." היא הניפה את ידה כמבטלת את דברייה.
"לפעמים להיות לבד עדיף על להיפגע." קמיל אמרה והכניסה את הספגטי לפיה.
"בכל מקרה, מה עם אדוארד?" קמיל הסמיקה מיד.
"מה איתו?" היא שאלה ולגמה מעט מכוס המים.
"אז אכן יש אדוארד!" אמילי אישרה לעצמה, "אתם זוג או –"
"לא!" קמיל קטעה אותה מיד. "חברים טובים."
"איך הכרתם בכלל?"
"מה איתך אמילי? לך יש מישהו?" קמיל החזירה.
"לא." אמילי ענתה בגאווה. קמיל גילגלה את עינייה והמשיכה לאכול את הספגטי שלה.
"יצא לי לראות את אדוארד מחוץ לבית כמה פעמים." אמילי סיפרה, "הוא ממש חתיך."
"אני יודעת!"
"אני לא מבינה מה הוא עושה איתך."
"תאמיני לי שגם אני לא." קמיל אמרה וקמה על מנת לפנות את הצלחת שלה ושל אליוט.

"יש לי מבחן מחר." קמיל סיפרה.
"בהצלחה."
"תודה."
"ואני עדיין מצפה לפרטים על אדוארד!" אמילי הודיעה ופינתה את הצלחת שלה גם כן.
"יום אחד." היא נאנחה.

"מר דיברה איתי לפני כמה ימים."
"אוקיי."
"כשאדוארד חיכה מחוץ לבית לראשונה."
"אוקיי."
"היא מצפה שתדברי איתה." אמילי בישרה ונאנחה. "זה קצת מוזר שאת כבר לא משתפת אותנו. את תמיד משתפת אותנו בהכל. ודווקא בזה לא."
"אני מצטערת. אבל אין מה לספר."
"מה עם העובדה שיש לך חבר סוף סוף?!"
"חבר הכי טוב!"
"אבל חבר! ועוד בן!"
"באמת שאין מה לספר."
"אני לא מאמינה לך."
"אני לא מתכוונת לדבר איתך עליו. אבל תודה שאמרת לי, אדבר עם מר מתישהו."
"כרצונך."
קמיל גילגלה את עינייה והסתובבה.

"איפה אליוט?" היא שאלה במהירות. "אליוט!" היא צעקה בחלל הבית והלכה אל הסלון, מגלה אותו ריק מאדם. היא סובבה את ראשה, מבחינה בדלת הכניסה פתוחה, ואת אדוארד ואליוט מדברים על משהו וצוחקים. היא נאנחה והלכה אל הדלת.
"מה אתה עושה פה?" היא נאנחה והניחה את ידייה על כתפיו של אליוט.
"זה חבר שלך?" אליוט שאל, בצרפתית, מעביר את מבטו בין השניים.
"לא." קמיל צחקה.
"אנחנו רק ידידים." קמיל הבהירה.
"לך תשחק עם אמילי או משהו." היא אמרה לאליוט וסובבה אותו אל תוך הבית.
"מה אתה עושה כאן?" היא שאלה שוב, חוזרת לאנגלית.
"אמא שלי ביקשה ממני להביא כוס סוכר מהשכנים...?"
קמיל חייכה והינהנה לפני שפתחה את הדלת מעט יותר, נותנת לאדוארד להיכנס. היא הלכה אל המטבח, אדוארד בעקבותייה, בוחן את הבית תוך כדי.
היא לקחה כוס ומילאה אותה בסוכר.
"בית יפה." הוא אמר. קמיל מלמלה תודה והושיטה לו את כוס הסוכר.
"מה את הולכת לעשות עכשיו?" הוא שאל והעביר את משקלו מרגל לרגל.
"אני הולכת ללמוד." היא מלמלה.
"תפני אל החלון אם תצטרכי את עזרתי." הוא קרץ. היא ציחקקה והינהנה.

קמיל ליוותה אותו אל הדלת, מעט מובכת מהסיטואציה, הודות לאמילי.
"תודה על הסוכר."
"בכיף." היא חייכה מעט.
"בהצלחה עם ה... למידה."
קמיל צחקה, "תודה."
אדוארד הסתובב ופנה אל ביתו וקמיל סגרה את דלת ביתה.

היא פנתה אל גרם המדרגות והחלה לעלות, מתעלמת ממילותייה של אמילי מהמטבח.
היא נכנסה לחדרה וסגרה את הדלת מאחורייה. היא לקחה את הדברים שתצטרך על מנת ללמוד למבחן, הניחה אותם על שולחן הכתיבה והתיישבה על הכיסא.
היא פתחה את המחברת, הוציאה כמה סיכומים שכתבה ופתחה את ספר הלימוד בעמוד המתאים.

לאחר כמה דקות בהן היא לא הצליחה להתרכז כלל, היא נאנחה ונשענה על גב הכיסא.
לאחר כמה שניות, היא חזרה אל הסיכומים. היא לא יכולה להיכשל. היא לא תיתן לזה לקרות.

~~~

פרק קצרצר וקליל!
המשך ישיר לפרק הקודם, כי הזהרתי אתכם שאקצר את הפרקים...

מקווה שאהבתם.

אשמח אם תגיבו, תצביעו ותשתפו. 

נוהל חדש:
חמש הצבעות על הפרק יקדימו את הפרק הבא,
או אם 3 אנשים שונים יגיבו על הפרק, זה גם כן יקדים את הפרק הבא.

אוהבת X