לא רק ידידים

41

"את נראית מהמם, אהובה שלי." אדוארד אמר בפעם המיליון בשעה האחרונה, ידו מלטפת בזהירות את שיערה של קמיל לרגעים ארוכים.
"מרסי." היא חייכה והוסיפה שגם הוא נראה מעולה.
"מוכנה?"
"בוא נעשה את זה."

"אה, אגב, בסוף המסיבה לא במועדון." הוא מילמל לפני שהוביל אותה בשביל של וילה פרטית. "זה הבית של דניס." היא פערה את עינייה ונעצרה במקומה.
"אני לא נכנסת לשם." הודיעה.
"קמ..."
"לא. זה משהו אחד לראות אותו במעודון, אבל לבוא אליו הביתה, איתך, יום אחרי שהייתי איתו בדייט זה... אכזרי."
"קמ, אני מוכן להתערב איתך שלפחות שלוש בנות נמרחות עליו ברגעים אלו ממש."
"בכל זאת."
"את טובה מדי לעולם הזה." הוא מילמל, ספק לה - ספק לעצמו, לפני שהמשיך – "יהיה כיף. חוץ מזה, זה או לבוא איתי לבית ספר או למסיבה. בסוף זה יקרה." היא נאנחה והינהנה. הוא לא טועה. הוא חייך והושיט אלייה את ידו, שהיא מיד אחזה בה. הידיעה שהוא לצידה ניחמה אותה. חוץ מזה, אולי הוא צודק. דניס מחליף בנות כמו גרביים, כולם יודעים זאת. לפחות הפעם היא לא חלק מהבנות שהוא זרק.

אדוארד פתח את הדלת, ומיד ריח חזק של אלכוהול, זיעה וסמים היכה באפם. קמיל כיווצה את אפה, בעוד אדוארד מיד התקבל בחיוכים רבים ובחיבוקים רבים, בעוד קמיל קיבלה מבטים בוחנים מכולם. היא זיהתה את רוב האנשים, הם איתם בבית הספר. היא התנחמה בזה שאדוארד לא עזב את ידה, ולו לשנייה.

הוא הוביל אותה אל המטבח, בעוד קמיל השתרכה מאחוריו ובחנה את הוילה הענקית. ממה שיכלה לראות, הסלון עצמו בגודל של כל הקומה הראשונה של הבית שלה. מוזיקה רועמת התנגנה ברחבי כל הבית, אנשים רקדו בכל פינה, חלק שיחקו משחקי שתייה כמו 'בירה פונג'. חלק עישנו ברחבי הבית, וחלק היו בחצר, בבריכה, במטבח... כל דבר בוילה צעק יוקרה! יוקרה! יוקרה! כיאה לדניס ולמשפחתו.

לבסוף, היא סובבה את ראשה אל אדוארד, שמזג לשניהם בירה בכוסות פלסטיק אדומות.
"היית פה פעם." היא קבעה.
"דניס הזמין אותי לפה בשבוע בו הכרנו."
"אז כן היית איתם במסיבה."
"לא, זה היה סתם בילוי." הוא משך בכתפיו והושיט לה את כוס הבירה שלה.

"אז מה את רוצה לעשות?" הוא שינה נושא לפני שלגם מהבירה שלו. היא משכה בכתפייה.
"ניסית פעם לשחק בירה פונג?"
"בטח. רוצה לנסות? אני אלמד אותך."
"אני יודעת לשחק." היא חייכה בשיעשוע בעקבות מבטו הסקפטי.
"מתי הספקת ללמוד משחקי שתייה?"

"אני רואה סרטים, אתה יודע." היא משכה בכתפייה שוב.
"אני כל הזמן שוכח שאת יותר מסתם תולעת ספרים."
"היי!" היא הכתה את כתפו בעדינות, וחייכה כשפרץ בצחוק.

"קמיל! אדוארד!" דניס נכנס לפתע אל המטבח. קמיל לגמה מעט מהבירה שלה לפני שחייכה אליו לשלום.
"היי, אחי." אדוארד בירך בעודו נותן לו כיף קצר.
"קמיל." דניס מיד פנה אלייה, חיוכו הכובש על פניו, ונשימתו מסריחה מאלכוהול.
"היי, דניס."
"לא הספקתי להגיד לך שלום אתמול לפני שהלכת. רציתי לשאול איך היה לך." הוא נשען על אי המטבח.
"נהניתי מאוד, תודה. מה איתך?"
"היה יכול להיות כיף יותר." הוא סוף סוף הפיל את מבטו, מותיר לו לשוטט על גופה. הוא ראה את קמיל במדי בית ספר, בחולצות יום – יומיות, אבל השמלה הזאת... הוא נשך את שפתיו והעלה את עיניו אל שלה.
"את נראית מעולה."
"תודה." היא חייכה מעט, לחייה קיבלו גוון אדמדם. אדוארד מיהר להניח את ידו על מותנה. הוא סיים את הבירה שלו בלגימה, הניח את הכוס על האי ורכן מעט אל אוזנה של קמיל.
"זה שיר ממש טוב. רוצה לבוא לרקוד איתי?" הוא שאל בשקט, אך חזק מספיק בשביל שדניס ישמע. דניס הזדקף בעוד הבחין בידו של אדוארד המושטת לקמיל. הוא חש צביטה בליבו כאשר קמיל אחזה בידו של אדוארד.
"נדבר אחר כך, דניס." היא חייכה אליו, הניחה את כוס הבירה שלה על האי גם כן, לפני שהלכה בעקבות אדוארד אל הסלון.