לא רק ידידים

43

אל: הקורבנות של מריל
היי, אני נשארת לישון אצל אדוארד. לילה טוב.

"מה נסגר עם השם של הקבוצה המשפחתית שלכם, אישה?" אדוארד שאל בעודו אוחז בעדינות בידה הפנוייה של קמיל.
"אבא שלי פתח את הקבוצה הזאת לפני כמה שנים וחשבנו שזה מצחיק, אז השארנו את זה." היא סיפרה והושיטה את הטלפון לאדוארד – על מנת שיחזיר אותו אל התיק הקטן שלה שהוא התעקש לסחוב לה. הוא פרץ בצחוק.
"את לא חושבת שתהיה להם בעיה עם זה שאת אצלי?" היא משכה בכתפייה.
"נתמודד עם זה בבוקר. אתה חושב שלאמא שלך תהיה בעיה שאני אצלך?"
"מה פתאום, היא מתה עלייך." הוא שלף את המפתח מכיסו בעודם מתקדמים בשביל הכניסה אל ביתו. "אנחנו צריכים להיות ממש בשקט. אם אמא שלי תשמע אותנו, היא תחליף לי את הדלת בוילון חרוזים ורודים." הפעם, קמיל פרצה בצחוק.
"זה ספציפי מדי. אתה בחרת את החרוזים?"
"בטח." הוא חייך אלייה כשציחקקה, וסובב את המפתח בדלת ביתו.

"רוצה תה?" הוא שאל בשקט בעודו פותח את הדלת, מאפשר לקמיל להיכנס ראשונה.
"אם תשתה גם." היא לחשה חזרה, וחלצה את מגפי העקב שלה.

היא צעדה מאחוריו בעוד ידה בידו, וידה השנייה מחזיקה את נעלייה.
"בואי נעלה להחליף בגדים קודם."
"אין לי מה –"
"אתן לך משלי. תפסיקי להיות כל כך לחוצה, ברנרד."
"אני לא לחוצה. פשוט מוזר לי להיות כאן בארבע וחצי בבוקר. אתה חושב שההורים שלך שמעו שנכנסנו?"
"נקווה שלא." הוא מילמל וציחקק לעצמו, לפני שהסתובב והרים את קמיל ככלה.

"אני לגמרי מסוגלת לעלות במדרגות בכוחות עצמי." היא ציינה בשקט מנוגד לפעימות ליבה שהתגברו. היא כמעט בטוחה שהן חזקות כל כך, שלא רק אדוארד שומע אותן – אלא גם ההורים שלו.
"אני יודע. אבל אני לא רוצה שתיפלי. חשוך כאן."
"טוב לדעת שאתה סומך עליי." היא מילמלה בגיחוך, אך כרכה את ידייה מסביב לצווארו של אדוארד.
"אני סומך עלייך בעיניים עצומות. אבל לא במדרגות. ולא אחרי ששמעתי שאתמול את נדפקת בכל דבר כשחזרת." הפעם, היא ציחקקה בשקט.
"אני מכחישה כל קשר."

אדוארד הגיע אל סוף המדרגות, אך הוריד את קמיל רק כשהגיעו אל חדרו. הוא סגר את הדלת אחריהם בשקט מוחלט, ורק אז הדליק את האור.

"תבחרי לך מה שאת רוצה מהארון שלי. אני אחליף בגדים בשירותים כדי שתהיה לך פרטיות." הוא אמר, ולקח את מכנס הטרנינג האפור שהיה על המיטה.
"אוקיי. תודה."

היא צפתה בו יוצא מהחדר בשקט, ורק אז ניגשה אל ארונו. גן עדן. היא העבירה את ידה בעדינות על הבגדים המסודרים, ולבסוף בחרה במכנס טרנינג שחור ובחולצה בצבע ירוק זית. היא כיווצה את גבותייה. בכלל לא ידעתי שיש לו חולצות בצבע הזה. היא ניערה את ראשה והחליפה את בגדייה בזריזות.

היא הרכינה את ראשה ובחנה את בגדייה. אני נראית כמו הומלסית. אבל יש לזה את הריח שלו... אז זה בסדר.