לא רק ידידים

28

"תכתבי לו שיש לך תוכניות היום. נראה סרט כלשהו ביחד." הוא חייך אלייה, וצפה באגודלייה מקלידים תשובה לדניס.

אל: מספר לא מזוהה
היי, אני ממש מצטערת, יש לי תוכניות היום.

"זה טוב?" היא שאלה, מראה לו את המסך. הוא הינהן, והיא שלחה את ההודעה.
"טוב, שנ –" צליל ההודעה של קמיל קטע אותו. הם החזירו את מבטיהם אל המסך.

מ: מספר לא מזוהה
זה בסדר. יום אחר?

"הוא ענה מהר משציפיתי." ציחקקה קמיל בעודה מקלידה לו תשובה.

אל: מספר לא מזוהה
בטח. :)

היא שלחה את ההודעה וסגרה את טלפונה, מכניסה אותו לכיסה.
"שנלך לקופה?"

לאחר כמה דקות, הם יצאו מהחנות. 3 שקיות המלאות בבגדיו של אדוארד נמצאות בידיו, ופניהם כרגע מועדות אל המסעדה הקרובה ביותר אליהם, כיוון שמסעדת ההמבורגרים הינה בצד השני של המתחם, ועד שיגיעו לשם – יצטרכו ללכת, או שיגיעו הביתה באיחור.

הם נכנסו אל הסושייה, והלכו להתיישב באחת הפינות, על הספה הנוחה.
קמיל התיישבה ליד הקיר, בעוד לוקאס הניח את שקיותיו ליד הספות, והתיישב לידה.

"מרסי," מילמלה קמיל אל המלצרית שהגישה להם תפריטים, אחד בצרפתית, ואחד באנגלית, שהם ביקשו במיוחד עבור אדוארד.
"רוצה לחלוק קומבינציה?" הציע. היא הינהנה.
"מצאת כבר אחת?"
"לא."
"מה עם זו?" שאלה, מצביעה עם אצבעה על קומבינציה שמשכה את עינייה. הוא חיפש את המנה עלייה הצביעה בתפריטו, ולאחר כמה רגעים, הינהן בהסכמה.
"נראה טוב. נקווה שיש לזה גם טעם טוב." הוא אמר ברצינות, אך קמיל צחקה.
"אכלתי כאן בעבר, הם ממש טובים."
"סומך עלייך." היא חייכה אליו בחינניות ועברה שוב על התפריט. הוא חיקה אותה כמה רגעים לאחר מכן. "רוצה להזמין גם את זה ולחלוק?" היא שאלה, מדפדפת בתפריטו עד שמצאה את המנה עלייה היא מדברת.
"או – קיי." ענה לאחר כמה רגעים. "אוו, נוכל לחלוק גם קינוח אחר כך!"
"כן! אבל את זה אתה בוחר." היא הודיעה, הוא צחק ודיפדף אל דף הקינוחים בתפריט.
"גלילי וופל במילוי קרם וניל נשמע לך טוב?" הוא שאל, מהסס.
"ברור, תמיד." הם צחקו.
ובתזמון מושלם, הם הבחינו במלצרית עושה את דרכה אל שולחנם.

"החלטתם מה להזמין?" שאלה בחיוך מנומס, בצרפתית.
"כן," קמיל ענתה לה, בצרפתית גם כן, "אנחנו ניקח את –" אדוארד הפסיק להקשיב. הוא בהה בקמיל כמהופנט, הוא ראה את פייה זז, אך כל ששמע היה מנגינת מלאכים. הוא לא הבין את מוצא פיה מעבר לשלושת המילים הראשונות, אך קולה העדין, והצרפתית היפה שלה ריתקו אותו. הוא כל כך אהב את המבטא שלה, הוא חשב לעצמו.

"אדוארד," קמיל הסתובבה אליו לפתע, "מה אתה רוצה לשתות?" שאלה, באנגלית.
"מה שאת לוקחת," הוא ענה לאחר כמה רגעים. קמיל הינהנה בהיסוס וסיימה לתת את הזמנתם למלצרית.