12

121 13 5
                                        

קמיל יצאה מביתה יחד עם אמילי ואליוט. היום, אמילי לוקחת את אליוט לגן בדרכה לבית הספר, והיא לא שמחה מכך כלל.

קמיל שוחחה מעט עם אמילי ואליוט לפני שהרימה את מבטה ופגשה באדוארד. היא מלמלה להתראות לאחיה והתקדמה לאדוארד. אדוארד הבחין באמילי ואליוט, ונופף להם לשלום יחד עם חיוך קטן.

"בוקר טוב." הוא בירך את קמיל יחד עם חיוך קטן לפני שזרועותיו התעטפו בעדינות סביב גופה הצנום של קמיל.
"בוקר טוב." קמיל בירכה חזרה לפני שהתנתקה מהחיבוק הקצר. "איך ישנת?" היא שאלה ומתחה את רצועות תיקה.
"מעולה." הוא כמעט ולא ישן. הוא היה טרוד במחשבות על היום הנפלא שהעביר את קמיל, ובניסיון שווא לנסות לפענח את רגשותיו. "ואת?"
"מעולה." היא חייכה. ושוב, הניצוצות הקטנים הורגשו בליבו של אדוארד לאחר שראה את חיוכה.
הוא הסיט מיד את מבטו אל הדרך והחל ללכת, מתקדם בכיוון אל בית הספר, בעוד אמילי ואליוט הולכים לצד השני.
"אני ממש לחוצה." היא אמרה.
"ממה?"
"מהמבחן."
"אל תדאגי. למדנו." הוא אמר בגאווה.
"אני יודעת. אבל אני מפחדת שאשכח הכל ברגע האחרון."
"מתי המבחן?" הוא שאל לאחר שרעיון הבזיק במוחו.
"שעה שלישית."
"רוצה שניפגש בספרייה בהפסקה ואעזור לך ללמוד?"
"אתה לא תהיה עסוק?"
"בשבילך? אף פעם לא." קמיל הסמיקה מעט והינהנה.
"אני אשמח." היא הוסיפה.
"מעולה!" הוא צחק. "דרך אגב, את זוכרת שאת באה אליי אחרי בית ספר?"
"כן." היא אמרה, אך היא שכחה מכך לגמרי. מוחה היה עסוק באמילי. היא קיוותה שיומה יהיה טוב, היא יודעת כמה מרושעות חברותייה יכולות להיות. ובכן, כמה טוב שהוא הזכיר לה.

הם המשיכו לדבר מעט, עד שעברו את שערי בית הספר. שם, הלכו לדרכם, עד להפסקה.
בהפסקה, אדוארד חיכה לקמיל בספרייה. קמיל איחרה מעט, כיוון שהייתה צריכה לקחת את הסיכומים מאתמול לספרייה יחד איתה.

היא נכנסה אל הספרייה, מלמלה שלום לספרנית המבוגרת והתקדמה אל המקום הקבוע שלה ושל אדוארד. היא ראתה אותו מחכה לה ליד השולחן וחייכה. הוא באמת הגיע הפעם.
"שלום!" היא אמרה במתיקות יתרה בזמן שהורידה את תיקה והניחה אותו לצד רגלי השולחן. היא הניחה את הסיכומים על השולחן והתיישבה ליד אדוארד.
"בונז'ור!" הוא השיב בקול מתוק גם כן וחיוך רחב, אחד שגרם לחיוכה של קמיל לגדול גם כן.
"הבאתי את הסיכומים מאתמול."
"מעולה." הוא לקח את הקלסר והוציא ממנו את הסיכום הראשון.

הם למדו ככל שיכלו, וקמיל הודתה על כך עד מאוד. הוא עזר לה מאוד, אף אחד מעולם לא עשה זאת.
הם כרגע בעיצומו של הנושא האחרון, אך נקטעו על ידי פתיחת דלת הספרייה. קמיל בדיוק קראה את הסיכום שכתבו אתמול, ואדוארד הרים את ראשו על מנת לראות מי נכנס. אף אחד לא נכנס לספרייה בדרך כלל, הוא רצה לראות מי הבן אדם המיוחד הפעם.
אדוארד הופתע לגלות את דניס, ג'נה ושאר החבורה מתקדמים אליהם. קמיל לא שמה לב אליהם בכלל, והיא מלמלה 'אאוץ' כשאדוארד תקע את מרפקו בצלעותייה בעדינות. היא הרימה את ראשה לאדוארד, ומיד אחר כך סובבה אותו אל הכיוון עליו אדוארד מסתכל. היא נאנחה כשראתה את החברים החדשים של אדוארד, והיא מיד הרכינה את ראשה חזרה אל הסיכום.

לא רק ידידיםWhere stories live. Discover now