לא רק ידידים

8

קמיל סגרה את דלת הבית מאחורייה, וחייכה כשראתה את אדוארד.
אדוארד ישב על המדרכה הצמודה לביתה, ממש איפה שישבו בלילה.
היא התגנבה בשקט מאחורי גבו וכיסתה את עיניו עם כפות ידייה.
"נחש מי?" היא שאלה, חיוך רחב על פנייה.
"המשיח?" הוא שאל, משועשע גם כן.
"נכון!" היא הסיטה את ידייה, חיוכה גדל כשאדוארד סובב את ראשו אלייה, חיוך רחב משלו על פניו.
היא נשקה קלות ללחיו. "שנזוז?" היא שאלה ומתחה את רצועות תיקה. אדוארד הינהן וקם מפני המדרכה, וניקה את מכנסיו.

"איך ישנת?" הוא שאל והחל ללכת, קמיל לצידו.
"מעולה." היא חייכה. "מה איתך?"
"מדהים." הוא חייך אלייה והניח את ידו סביב מותנה. קמיל ניסתה להסתיר את חיוכה, ואת לחייה האדומות.
"מה התכנון שלך להיום?" הוא שאל. קמיל חשבה לכמה שניות.
"בעיקרון ללמוד למבחן מחר."
"תגידי לי אם תצטרכי את עזרתי."
קמיל הינהנה. הצחיק אותה לחשוב שהיא תבקש עזרה ממישהו. היא מעולם לא ביקשה עזרה, והיא לעולם לא תבקש.
"מה התכנון שלך?"
"אין לי. אני חושב שבני דודים שלי באים היום." הוא סיפר.
"תהנה."
"אני אנסה." הוא צחק, "הם מאוד רועשים."
"חשבתי שאתה אוהב את הרעש הזה."
"אז עכשיו הבנתי שלא."
"אמרתי לך!" היא צחקה.
"בכל מקרה, את זוכרת שתיכננו לעשות משהו היום?"
"זיוט." היא מלמלה. אדוארד צחק.
"זה בסדר." הוא מלמל.
"נוכל לעשות משהו מחר! או אחרי הלימודים!" היא הציעה. אדוארד הינהן.

הדקות עברו. שיחתם זרמה, הזמן רץ, והם עברו בשערי בית הספר.
קמיל הופתעה לראות קבוצת נערים מנופפת לאדוארד, אך מה היא יכלה לעשות בנדון?
"נדבר בהפסקה." אדוארד אמר. הוא בחן כמה רגעים את מבטה המבולבל של קמיל לפני שהלך אל קבוצת הנערים. כשקמיל בחנה אותם קצת יותר, היא הופתעה אף יותר לגלות שאדוארד מתחבר אל הילדים המקובלים של בית הספר. הם לא היו הרבה, 3 נערים יפים שכולם רצו להיות כמותם. שלושתם באים ממשפחה אמידה וחזקה.
ישנה את ג'נה, שיערה בלונדיני וגלי, ועינייה כחולות. אך לא כחולות כשל קמיל, אלא כחולות כאוקיינוס בזמן סערה. הן כהות, גם באור השמש. היא גבוהה מהממוצע, מטר שבעים וקצת, קמיל הניחה. גופה רזה כל כך, וכך גם חזהה. היא תמיד לבושה במותגים יקרים ויפהפיים, וכך גם חברתה; סוזן.
סוזן, בניגוד לג'נה, אינה רזה מאוד, אך אינה שמנה. חזהה לא גדול ולא קטן, והיא די נמוכה. שיערה חום בהיר, ועינייה חומות גם כן. בעיני קמיל, סוזן היא 'השפוטה' של ג'נה.
הן תמיד לובשות בגדים מתואמים, והולכות ביחד לכל מקום.
ואחרון חביב – דניס. דניס די גבוה, אך נמוך יותר מאדוארד. שיערו שחור, ותמיד מסודר למופת. הוא שרירי, אך לא מאוד. עיניו כחולות גם כן, והוא בן דוד של ג'נה. אך בניגוד לג'נה, עיניו בהירות. דניס הוא חלומה הרטוב של כל נערה בבית הספר. הוא תמיד לבוש ונראה טוב, והוא גם הכי נחמד וחברותי מבין חברותיו.

קמיל לא אהבה את זה. אם אדוארד יהפוך למקובל, מה הוא יעשה איתה?
הרי, הוא בהחלט עומד בקריטריונים, אך היא...