לא רק ידידים

48

אדוארד אחז בידה של קמיל, אגודלו מציירת עלייה עיגולים קטנים בעודם הולכים אל בית הספר, למרות הכפפות העבות ששניהם עטו. עברו ארבעה ימים מאז החל את העבודה עם ג'נה, ושלושה ימים מאז החל בביצוע הנקמה שלו.
"אז סיימתם כבר?" שאלה קמיל, עינייה ננעלו על כובע הגרב שלו. שניהם לבשו ארבעה שכבות, בהתחשב בעובדה שמזג האוויר סביבם הוא 3 מעלות. אבל אוף, כובעי גרב מחמיאים לו כל כך. גם המעיל דובון. היא חייכה חיוך רחב, אך הסיטה את פנייה כאשר אדוארד תפס אותה. גם אני עם מעיל דובון. וכובע, אבל בכל זאת. אוף. הוא חתיך.
"כן. היא בחרה באיזה שיר של קלי קלארקסון. Haunted, אם אני זוכר נכון." היא גיחכה.
"גם לטיילור יש שיר בשם הזה. הוא גם מתאים."
"לכי תסבירי את זה לטיפשה הזאת." הוא גילגל את עיניו. "היא לא נתנה לי לעשות שום דבר בעבודה. זה קצת מעצבן."
"באסה... לפחות לא היית צריך לטרוח יותר מדי."

"לגבי היום בערב, אני צריך ללבוש משהו מיוחד?" הוא שינה נושא.
"אני לא חושבת?"
"את שואלת או אומרת?"
"תתלבש רגיל, זה בסך הכל סבסטיאן."
"זאת הפעם הראשונה שאני פוגש אותו. ואתם קשורים מאוד, חשוב לי לקבל גם את האישור שלו."
"האישור שלו?" היא הרימה את עינייה אליו בבלבול.
"כן. הוא אח שלך וחשוב לי לוודא שהוא מקבל אותי. אני יודע שהדעה שלו חשובה לך." היא חייכה, מודעת בהחלט לתחושת החמימות שמתפשטת בבטנה.
"הוא יאהב אותך כי אני אוהבת אותך." היא נעצרה, דבר שגרם גם לו לעצור.
"זה לא אותו דבר."
"אדי, אי אפשר לא לאהוב אותך. אני מדברת מניסיון." הוא חייך חיוך רחב, שקמיל הייתה משוכנעת שיכל היה לחמם את כל פריז. או לפחות להמיס שלג. היא לא נרתעה כאשר משך אותה לנשיקה. להפך, היא חייכה כנגד שפתיו המחויכות. חיכוך השפתיים גרם להם לצחוק.
"אני אוהב אותך הכי בעולם. כבר אמרתי לך?" חיוכה התרחב, והפעם היה תורה לנשקו.

"אנחנו נאחר..." היא מילמלה כנגד שפתיו לאחר דקות ארוכות, שהרגישו כמו שניות. הוא גילגל את עיניו, אך הניח את ידו על כתפה.

"אז ג'ינס ומכופתרת?"
"אוי. זה אומר שאני אצטרך ללבוש שמלה."
"מה רע?" היא משכה בכתפייה.
"איזו שמלה תלבשי? אלבש חולצה באותו צבע."
"אין לי מושג. אני צריכה לעבור על הארון שלי."
"תעדכני אותי. בכל מקרה, אני כנראה אהיה היום בהפסקה עם אלן ואריק." היא חייכה מעט.

הם בחורים טובים, הם חלק מקבוצת הבייסבול שקמיל סיפרה לו עלייה לפני כמה ימים. אדוארד החל לדבר כמעט עם כל מי שיצר איתו קשר עין ביומיים האחרונים, על מנת ליצור חברויות חדשות. לאט לאט, הוא הופך ליותר ויותר פופולארי. היא שמחה בשבילו. לא כי הוא נוקם בג'נה, אלא כי הוא סוף סוף מכיר אנשים חדשים. בכל מקרה, היא דיברה עם אלן ואריק אולי פעם אחת, אבל היא רואה אותם הרבה בהפסקות. הם בשכבה של אדוארד. ככה או ככה, הם עדיפים על ג'נה ודניס.

"שוב?" הפעם הוא היה זה שמשך בכתפיו. הוא לא סיפר לקמיל, אבל הוא בחר את האנשים החדשים סביבו בקפידה. אריק ואלן הם חלק מאחת הקבוצות הפופולאריות בבית ספר. במקום השני, בעצם. ועל שאר האנשים להם הוא אומר שלום או משוחח איתם במסדרון, הוא רוצה להשאיר רושם טוב. הוא רוצה להיות אהוב. נערץ. ולא רק על ידי קמיל.
"הם אחלה חבר'ה. בעצם, כדאי שתהיי איתנו!"
היא נשכה את שפתה בהיסוס, מבטה ירד אל רגלייה הפוסעות לכמה רגעים. "אני לא חושבת... אני צריכה ללמוד."
"את תמיד לומדת. לא יקרה כלום אם תהיי איתי ותכירי אנשים חדשים לשם שינוי."
"אני אחשוב על זה."