פרק 9

4K 172 23
                                    

אורורה אייזל

רציתי לזוז הצידה כי ולנטינו היה קרוב מדי אליי, אבל הוא הבחין בכך מיד והקדים אותי. לפתע הוא שם את ידו הגדולה מאחורי הגב שלי ומשך אותי אליו.

חבטתי בחוזקה על החזה שלו ופקחתי את עיני בפחד. הרגשתי אותו מקרב אותי אליו יותר ויותר ולוחץ בעדינות את החלק האחורי של ראשי על החזה שלו בידו השנייה.

"בבקשה תפסיקי לבכות," הוא אמר בקול רך, מביטה המומה אל תוך צווארו. בחיים שלי לא ראיתי דאגה כזו לעצמי באדם אחר.

וזאת למרות שהוא עמד לירות למישהו במצח.

"אני אעשה כל מה שאת רוצה אבל תפסיקי לבכות," הוא אמר בשקט, בלעתי בחוזקה את רוקי מדחיקה במהירות את דמעותיי המתעוררות. אחר כך כחכחתי בשקט בגרוני ודחפתי את עצמי מהחזה שלו.

"אני רק רוצה ללכת הביתה", אמרתי בקול צרוד, תוך כדי שאני מסתכלת על החצאית שלי בבהלה וניסיתי למשוך אותה עוד ועוד למטה.

זה הגעיל אותי איך המנוול הזה נכנס מתחת לחצאית שלי ופשוט משך אותה למעלה. זה הגעיל אותי שהיה כל כך קל לגברים להציק לנו.

כאילו אין לנו ערך.

כאילו היינו רק חפצים.

ולנטינו גם שם לב לזה,יכולתי לראות איך הדאגה שלו פשוט נעלמה בעיניו. הוא מתח את לסתו ונשם פנימה והחוצה עמוקות. ואז הוא פתאום הוריד את הז'קט שלו והניח אותו על הכתפיים שלי.

"הוא יסבול על זה. תאמיני לי," הוא אמר לי, תוך כדי שהוא מוציא לאט ובזהירות את שיערי מהז'קט. בבלבול הסתכלתי עליו בעיניים גדולות ופשוט הייתי המומה ממנו כמו תמיד.

כשהוא אחז את ידי בידו הגדולה ואז הוביל אותי לדלת בית הקפה, פשוט הלכתי אחריו והסתכלתי בשקט על הידיים שלנו.

הוא היה זר. אני לא צריכה ללכת איתו ולתת לו להוביל אותי. ההורים שלי תמיד הזהירו אותי מאנשים גדולים ורעים ואמרו לי להתרחק מהם מיד. ולנטינו בהחלט היה אחד מהם, אבל לא התרחקתי ממנו. במקום זאת, נפלתי יותר ויותר לזרועותיו.

כשיצאנו החוצה, הבחנתי מיד בשלוש מכוניות שחונות מול בית הקפה. מולם עמדו לפחות חמישה גברים בחליפות שמיד הסתכלו עלינו.

"בפנים, יש אדם שוכב על הרצפה. קח אותו למחסן," הורה לולנטינו לגברים האלה, כשכמה מהם מיהרו מיד לבית הקפה. מבולבלת, הסתכלתי על ולנטינו, שפתח לי את דלת המכונית של ואז הביט בי מצפה.

"אני אקח אותך הביתה," הוא אמר ואז הביט בי בעדינות, ואז הנהנתי מעט בהסכמה עם ראשי ונכנסתי לאט לאוטו.

"אתה כבר תלך למחסן. אני בא אחרי," שמעתי את ולנטינו אומר כשהוא נתן לי את חגורת הבטיחות. תפסתי אותו ואז מיד חגרתי.

נכנעת לאפלהWhere stories live. Discover now