ולנטינו קרסו
ליטפתי את האגודל שלי על הקופסה הקטנה ונאלצתי לחייך קלות. אפילו המחשבה עליה עוררה סערה בבטן. לפני שבוע ראיתי אותה בפעם הראשונה ומאז אותו יום אני תמיד צריך לחשוב עליה. בבוקר ובלילה. רק העיניים הכחולות שלה עברו במחשבותיי ועזרו לי לעבור את היום.
רבים לא יבינו את הרגשות שלי. יכול להיות שהיא אפילו לא תבין את זה. יכול להיות שאני מכיר אותה רק שבוע, אבל לא אכפת לי.
אני רוצה אותה לעצמי. אני רק רוצה לראות אותה לצידי. וזה לנצח.
כבר ברור שהחיים שלי דפוקים. אני דפוק באותה מידה. אבל אני יודע שרק היא יכולה לשחרר אותי מהגיהינום שלי. ואני אעשה הכל, באמת הכל, כדי שהיא תרגיש את מה שאני מרגיש כלפיה בשלב מסוים. לא משנה כמה זמן זה ייקח.
"בוס?" לפתע שאל אחד מאנשיי, נקרעתי ממחשבותיי. הרמתי את מבטי לאט מהקופסה ואז הסתכלתי על הבית שלה. היא גרה בבית צמוד קרקע מתוק, באזור שקט ולא מזיק.
אני חושב שהיתה לה ילדות נחמדה ולא הייתה צריכה לסבול הרבה. מה שהרגיע אותי לא מעט. אני יודע כמה זה רע לחוות דברים בילדות שילד לעולם לא צריך לחוות. אני פשוט שמח שיש לה חיים נורמליים.
אבל, אם היא שייכת לי, אני אשים את כל העולם לרגליה. היא לא צריכה שוב לישון בחדר קטן, להכין לעצמה משהו לאכול או לנסוע באוטובוס. אני אגרום לה להרגיש כמו מלכה. כי זה בדיוק מה שמגיע לה.
״שים את הקופסה על המיטה שלה. תיזהר לא להיתפס", הוריתי לאחד מאנשי והגשתי לו את הקופסה הקטנה. לאחר מכן הוא הנהן בהסכמה, הרים את הקופסה ואז מיהר לחצות את הרחוב לביתה.
"אנחנו צריכים ללכת, בוס?" שאל אחד הגברים האחרים והביט בי בשאלה. בעודי נשענתי באיטיות על המכונית והצלבתי את ידיי מול החזה, נדתי קלות בראשי.
"אני רוצה לראות את התגובה שלה," אמרתי, ואז הוא הנהן בהבנה ואז הצטרף לגברים האחרים. למעשה, זה באמת תלוי בי שתמיד יש לי כל כך הרבה גברים לצידי שעומדים על ההגנה שלי.
אבל אני חייב לחיות עם זה, לא משנה כמה זה ידפוק אותי. אבל הם תמיד עושים את העבודה המלוכלכת שלי בשביל זה.
"בוצע, בוס," אמר הגבר לאחר זמן מה ללא נשימה, שציוויתי להניח את הקופסה.
"טוב," אמרתי בקצרה, ואז הוא הנהן קצרות ועמד לאחור.
עכשיו זה רק אומר לחכות.
אני מקווה שהיא תשמח על המתנה הקטנה שלי. כמובן, זה לא בניגוד למה שהיא תצפה ברגע שהיא באמת שייכת לי.
אבל זה לא אמור להיות קשה לשכנע את אורורה בי. הרי אני יודע שאני נראה טוב וגם עשיר.מעל הכל, אני גם יודע שהיא גם מוצאת אותי מושך.
אני עובד עם מגוון רחב של אנשים כבר שנים רבות וכבר פגשתי הרבה נשים בחיי. ואני יודע איך אנשים מרגישים בנוכחותי ומה הם חושבים.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Roman d'amourאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
