פרק 26

3.1K 141 32
                                    

אורורה אייזל

״אמרתי לך שחטפת את הבחורה הלא נכונה", אמרתי בחיוך, בזמן שהוא בלע רוק בכוח בלי לשים לב ואז הביט בי רע. בדיוק באותו רגע שמענו גם מכונית דוהרת לעברנו במהירות. אז הסתכלתי על בצד וזיהיתי איך המכונית של ולנטינו חנה מולנו והוא יצא מיד.

ההופעה מתחילה.

בזמן שולנטינו רץ לעברנו, הוא הוציא אקדח וכיון לארבעת הבחורים שהיו איטיים מכדי להגיב בכלל בלי להניד עפעף. הוא ירה לעברם מספר פעמים, ולאחר מכן המשיך לרוץ לעברנו בכעס מלא. מזועזעת, פקחתי את עיני כשצפיתי בגופם חסר החיים קופץ על הרצפה ודם נהיה מורגש מיד על בגדיהם.

"קומי!" האידיוט שלידי צרח בבהלה וכעס בו זמנית, תפס אותי בזרוע והכריח אותי לעלות על הרגליים.

"תן לה ללכת!" ולנטינו צעק באגרסיביות בזמן שהוא כיוון את האקדח שבידו לעבר הבחור שלידי. הוא משך אותי עוד ועוד אחורה והצמיד את האקדח שלו לראשי. לחצתי את שפתי כשהייתי צריכה להרגיש את הדבר הקר על העור שלי שוב.

בדיוק כמו הלילה ההוא במכון...

"אם אתה יורה בי, אני אירה בה.״ פשטות אמר הבחור, ולנטינו בכעס נושף ואז הציץ אליי לרגע. אבל למראה שלי, הוא פשוט נעשה עוד יותר אגרסיבי ומיד פרק שוב את האקדח שלו.

"עזוב אותה ואני לא אירה בך," הוא אמר, והביט בו מעט מופתע. או שזה היה רק ​​השקר הכי גדול שהוא אמר אי פעם או שולנטינו הצליח לרסן את התוקפנות ותאוות הרצח שלו בפעם הראשונה.

"אני יודע שאתה תהרוג אותי," אמר האידיוט בדאגה, מנסה לשווא לצלצל בפעמון בחוזקה. יכולתי להבחין בעצבנות שלו בזמן שהוא החזיק אותי בזרועותיו והביט בעקשנות בולנטינו

"אני אהרוג גם אותך. קודם שהיה לי את הילדה שלי שוב ואז אני אענה אותך עד שאתה רק תתחנן להיהרג על ידי מיד!" ולנטינו צרח פתאום, כשהבחור ואני נבהלנו בו זמנית. לעזאזל.

כן, הוא בהחלט נשאר אותו הדבר.

״לעזאזל", קילל האידיוט הזה בשקט כשולנטינו רץ אלינו שוב. הוא ידע שלא משנה מה הוא יעשה עכשיו, הוא ימות או יעינו אותו עד שהוא ימות. ואני ממש לא רוצה לדבר כמו פסיכית עכשיו, אבל נהניתי מהייאוש שיכולתי לקרוא מעיניו.

זה פשוט בא מאיומים לדחוף אותי מההר.

"נתראה שוב בגיהנום," אמר לי הבחור הזה באקראי, מביט בו מבולבל ומזעיף את מצחו. לפתע הוא לחץ את האקדח על ראשו וירה בראשו.

מפוחדת פקחתי את עיניי כשהוא בעצם דחף אותי במורד ההר בכל כוחו.

שמעתי רק קול חזק צורח כאשר צללתי לתוך המים הכהים והקרים במהירות גבוהה ועצמתי את עיניי.

נכנעת לאפלהWhere stories live. Discover now