אורורה אייזל
״את נראת סקסית!"
הרמתי את מבטי אל לוסיה וקייטי, שחייכו אליי חיוך רחב וכבר חשפו אותי בעיניים. משכתי את החצאית הקצרה למטה עם היד כמה שיותר רחוק ואז התיישבתי על הספסל ליד השולחן, כשלוסיה וקייטי יושבות על הספסל השני ממול.
"אתן לא מפחדות שאפשר לראות את התחתונים שלכם בבגדים האלה?" שאלתי את השניים, הן צוחקות בקולי קולות ומסתכלות עלי משועשעות. אבל מה שהם ראו כבדיחה, הייתי רצינית לגמרי. איך הם יכולים לקפוץ עם החצאית הזו?
"אנחנו מקווית שכן!" אמרה קייטי, לוסיה צחקה ואפילו הייתי צריכה לחייך קלות. השניים שייכות לצוות המעודדות של בית הספר שלנו, בעוד שבניגוד אליהם, לא עשיתי דבר מלבד לישון בכיתה ואז להתחבא בספרייה כדי שאוכל להמשיך לישון. ילדה למופת, אני יודעת.
כדי להבהיר את השאלה למה לבשתי בכלל את תלבושות המעודדות שלהם, אני רק צריכה להבהיר בקצרה שבהחלט לא הצטרפתי לצוות שלהם. פשוט ניערתי עלי את כל הקולה בהפסקה בזמן האוכל. ואל תשאלו איך זה יכול לקרות, כי אני לא מכירה את עצמי. ואני שונאת את עצמי גם בגלל זה.
"אוי שיט, אורורה. את ממש לוהטת בפעם הראשונה!" פתאום אמר הארי, שהתיישב עם קבוצת החברים שלו ליד השולחן שלנו בקפיטריה. אני שואגת חרישית כאשר חבורת האידיוטים הזו מתפשטת על הספסלים ומיד הגיעה לאוכל שלנו.
למעשה, אין לי בעיות עם התלמידים מבית הספר שלי ואני מסתדרת טוב עם כמעט כולם. חוץ מארבעת האידיוטים האלה. הם היו קולניים, נתנו לכולם את דעתם הלא רצויה ופשוט תמיד עצבנו. ובזכות לוסיה שלנו, שנמצאת עם אחד מהם, נאלצתי לבלות איתם, מה שבהחלט לא רציתי.
״ושוב אתה כל כך לא מצחיק, הארי. איך אתה תמיד מסתדר עם זה?" שאלתי אותו כשהוא צוחק בקול רם ומניח את המרפק שלו על הכתף שלי. ואז הוא התקרב אליי עם הפנים המכוערות שלו וחייך אליי חיוך רחב.
"אני יודע שאת אוהבת אותי. את חייבת להודות בזה, מותק," הוא אמר בביטחון, גלגלתי את עיניי בעצבנות ואז מיד עפתי את זרועו.
קייטי קרעה בזעם את הכריך שלה מידו של לוק, גם הוא חבר שלהם. בדיוק כמוני, היא לא אהבה את הבנים ורק התעצבנה מהם כי הבנים אהבו להטריד אותנו. רק לוסיה יכלה לסבול את המטומטמים האלה והסתדרה איתם מצוין. אבל מה היה ברור, כי היא החברה של אחד מהם והם התייחסו אליה טוב יותר ובהתאם.
"ובכן, מי שמתגרה בעצמו, פשוט אוהב את עצמו," אמרה לוסיה משועשעת, שישבה על ברכיו של קונור והביטה בי בחיוך. מיד סובבתי את פניי בגועל ונענעתי בחיפזון בראשי.
"אנחנו לא מתגרים אחד בשני. זו פשוט שנאה טהורה," אמרתי מיד להגנתי, כשהארי מצמיד את אצבעו לראשי. בדיוק עמדתי לסטור לו בפרצוף בגלל זה, פתאום מרקוס, גם הוא חבר בכנופיית האידיוטים, ישב ביני לבין הארי. מופתעת, מיד החלקתי הצידה והסתכלתי על הבחור הבלונדי המזוין.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romanceאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
