נכנעת לאפלה

פרק 38

אורורה אייזל

הלב שלי דהר, הידיים שלי הזיעו ועיני הביטו סביב בעצבנות.

בדיוק כשהשומרים פתחו לי את השערים הגדולים, היו כל כך הרבה עיניים עליי שכל העניין רק החמיר. כל אחד מזוגות העיניים האישיים היה כל כך מלא בדעות קדומות ופשוט לא רצה להסיט את מבטו שוב.

לקחתי לאט את בד השמלה הארוכה שלי עם היד והרמתי אותו מעט. ואז הסתכלתי ישר קדימה ורצתי בזהירות במורד המדרגות הארוכות אל אולם האירועים. ולמרות שחשבתי שגם ככה אף אחד לא ידאג לי, כל כך הרבה אנשים כאן התעניינו בי בצורה כל כך מדהימה ולא הסיטו את מבטם. האנשים כאן עם החליפות והשמלות היקרים שלהם היו בהחלט עולם אחר ממה שאני אי פעם אהיה.

בדיוק כשהגעתי, פתאום החזיקו לי יד. בזעף הבטתי אליה למטה ואז עקבתי אחרי זרועה עד לעיניה.

לורנצו.

"באת," הוא אמר בחיוך, בזמן שאני לוקחת את ידו באי רצון ואז לחצתי עליה נשיקה קלה באופן שערורייתי.

"הייתה לי ברירה אחרת?" שאלתי בעצבנות ומיד משך את ידי לאחור, צוחק בשקט ושוב מביט בעיניי.

"תמיד יש לך ברירה אחרת, יקירה," הוא אמר בחיוך, מחזיק את זרועו אליי. נאנחת, בזמן שפשוט התעלמתי מכל האנשים הבוהים, לורנצו איכשהו הלך בגאווה ועם חיוך רחב מאוד אל שולחן בר שרק חיכה לנו.

אני רוצה לעוף מפה. אני בהחלט לא כאן מרצון להיות בגאלה הזו. המנוול הזה איים עליי לעשות משהו לסם אם לא הייתי באה. תנאי חשוב היה גם שלא יכולתי לספר על כך לאף אחד. במיוחד לא לולנטינו.

המחשבה הראשונה שלי הייתה ללכת אליו מיד ולספר לו הכל. אבל כשהוא הבהיר לי שהוא תמיד תפס את סם עם סיכוי לרצוח אותו, הייתי צריכה לזרוק את המחשבה הזו במהירות שוב.

אני בהחלט לא אעשה שום דבר שיכול לסכן את חייו של סם במעט.

אז נאלצתי לשתוק ואסף אותי אחד הנהגים שלו בתחנת אוטובוס. בזמן שסיפרתי לכולם שאני הולכת לקייטי היום, הייתי בעצם בסלון. שם סיימתי להתאפר, השיער שלי ולבשתי שמלה, שהיא כנראה יקרה יותר מכל החיים המשותפים שלי.

ועכשיו אני עומדת כאן עם לורנצו באולם גדול עם כמה מערבולות סביבי.

"אתה יודע שולנטינו יהרוג אותך ואותי כשהוא יראה אותנו," אמרתי ללורנצו בזמן שהרמתי את הכוס עם משקה על השולחן ורציתי לשתות ממנה.

"זה החלק המצחיק בכל העניין," הוא אמר בזדון, בזמן שהוא פשוט הוציא את הכוס מהיד שלי ושתה ממנה בעצמו. הבטתי בו נרגזת, בעודו נאנח בסיפוק ואז החזרתי את הכוס על השולחן מול עיניי.

"ריקוד?" לאחר מכן הוא שאל אותי והושיט לי את ידו. גלגלתי את עיניי מעט והסתכלתי עליו עם מבט של ׳מה אתה חושב?׳ אבל הוא בכל זאת תפס את ידי והביט בי בחיוך מעודד.