אורורה אייזל
״אני אקח אותך לסבתא שלך."
"מה?"
מבולבלת הרמתי את מבטי אל ולנטינו, שהגיע מולי והביט בי בעיניו בחרטה מלאה. כשהבנתי שמשהו לא בסדר, מיד הנחתי את הספל שלי על השולחן ואז קמתי מהכיסא.
"אם זה מה שאת רוצה, אני מסכים. אני אסיע אותך לסבתא שלי. מה שהייתי אמור לעשות הרבה קודם", הוא אמר והניח בעדינות את ידו על לחיי השמאלית. הסתכלתי עליו בעיניים גדולות ולא יכולתי להגיד כלום בהתחלה.
"אני מצטער," הוא אמר בשקט ואז נישק אותי בחוזקה על המצח. לאט לאט עצמתי את עיניי ונהניתי מהחום שלו על העור שלי.
ידעתי שהוא מתנצל על אתמול. כי הוא שם לב עד כמה מותו של לורנצו באמת פגע בי. הוא שם לב איך בכיתי בשנתי.
באותו לילה זה פשוט נהיה יותר מדי בשבילי. כאילו לא מספיק שהתקוטטתי עם ההורים שלי, שנינו רבנו ללא צורך. ואז לורנצו מת מבלי לדעת את האמת.
וזה הזכיר לי את מותה של ביאנקה.
שניהם עזבו אותנו מוקדם מדי. וזה כל כך לא הוגן בצורה מתסכלת.
"אני לא רוצה ללכת לסבתא שלי, ולנטינו," אמרתי באנחה קלה, כשולנטינו מתרחק ממני מעט ומביט בי בהפתעה.
"אני לא רוצה להיפרד ממך. אף פעם לא רציתי את זה. אבל אני לא יכולה להמשיך לשקר להורים שלי. אני לא יכולה לעשות להם את זה", אמרתי בייאוש והבטתי מעט מדוכאת על הרצפה. בזמן שהזעפתי את מצחי מהורהרת, ולנטינו הכניס לפתע את אצבעו מתחת לסנטר שלי וגרם לי להסתכל עליו שוב.
"זה לעולם לא יקרה, בלה. אנחנו לא נישאר בנפרד. אני לא אתן לזה לקרות," הוא אמר והביט בי בחיוך קל. ואז הוא התקרב אלי שוב צעד אחד והניח את זרועותיו על מותני.
"מבטיח?" שאלתי אותו בחוסר אמון, צחקתי בשקט והוא הנהנן קלות בראשו.
"אני מבטיח לך, נסיכה," הוא אמר ואז לחץ על הלחי שלי נשיקה שמנה, ואז צחקקתי קלות,כי זה דיגדג קצת. פתאום הוא התחיל להפיץ לי כמה נשיקות על הפנים וכאילו זה לא מספיק.
״צוחקת, אני בהחלט אוהב אותך יותר עכשיו", אמר המחייך השמן הזה בזמן שצחקתי בקול רם מנסה להשתחרר מאחיזתו האיתנה.
"עזוב אותי,ולנטינו! תפסיק," אמרתי בצחוק בקול וסטרתי את ידיו כל הזמן. אבל זה לא הקשיב לי והצחיק אותי יותר ויותר. לפתע הוא הושיט אותי שוב סביב הירכיים שלי, הרים אותי בקלות והושיב אותי על האי במטבח. בשיפוע, מחייך, כרכתי את זרועותיי סביב צווארו בזמן שהוא נעמד בין רגלי והניח את ידיו על הלחיים שלי.
"אני אוהב אותך," הוא אמר בשקט, מביט על שפתי בחיוך.
"אני יודעת," אמרתי בצחוק, חייכתי יותר ויותר ואז הסתכל שוב בעיניי. פתאום הוא התחיל לדגדג אותי שוב, וניסיתי להפיל את ידיו בבהלה.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romantikאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
