אורורה אייזל
מפוחדת, התיישבתי על מיטתי כאשר חבטה פתאומית וחזקה בחדרי הוציאה אותי בכוח משנתי. בעיניים פקוחות ולבי דופק, מיד הושטתי יד מתחת למיטה ותפסתי את ידי בחוזקה סביב מחבט הבייסבול שאבי נתן לי פעם ליום הולדתי. מיד קפצתי מהמיטה שלי ורצתי במהירות אל מתג האור שלי. לאחר שהדלקתי את כל האור בחדרי, מיד הסתובבתי שוב וחיפשתי את הסיבה לחווית הכמעט מוות שלי.
וכשראיתי את ולנטינו שוכב על הרצפה מול החלון הפתוח, הסנטר שלי נפל למטה בהלם.
"אני בסדר!" הוא צחק בשקט, פקח את עיניי, מורידה את המחבט ומיד ממהרת אליו. בינתיים, הוא ניסה להרים את עצמו שוב, אבל לא הצליח לעשות את זה בלי עזרתי.
"אתה שיכור?!" שאלתי אותו בהלם כשהבחנתי בריח שלו על האף שלי ועקמתי את פניי בגועל. הוא השפיל את מבטו באיטיות אל בקבוק אלכוהול, שאותו החזיק בידו, ואז הביט בי שוב ופשוט הניד בראשו.
"לא," הוא אמר ואז החביא את הבקבוק מאחורי גבו, ואז גלגלתי את עיניי ועזרתי לו לעמוד על רגליו. תוך כדי כך הוא הטיל עליי את כל כובד משקלו, למרות שכבר הרגשתי את הרגליים שלי נשברות לאט.
בכל כוחי הצלחתי אז לזרוק את השק השמן הזו על מיטתי, ואז הוא מיד עצם את עיניו בסיפוק. אבל כמובן שלא נתתי לו לישון, ולכן מיד מיהרתי אליו על מיטתי וניסיתי לפקוח שוב את עיניו באצבע.
"אני אהרוג אותך אם אתה נרדם עכשיו," אמרתי לו בהתראה, בעוד הוא עוצם שוב את עיניו כל הזמן ומחייך חיוך רחב כמו ילד. כשזה נהיה מעצבן מדי בשבילי, פשוט סטרתי לו על הלחי והאידיוט הזה שוב הפך להיות ער לגמרי.
"אאוץ'," הוא אמר כשהוא משתולל וליטף את ידו על לחיו האדומה כעת. כמו תמיד, ולנטינו לבש היום חולצה שחורה,כמו תמיד, ניתן היה לראות בבירור את השרירים שלו.
אפילו שיכור, הוא נראה כמו אל מין. פשוט לא הוגן.
״אתה לא יכול פשוט לפרוץ לחדר שלי שיכור, ולנטינו!" אמרתי לו בכעס, בזמן שהוא התיישב באיטיות על מיטתי והביט בי משועשע.
"אבל כפי שאת יכולה לראות, אני יכול," הוא אמר בחיוך, מכה אותו עם היד שלי על העורף של ראשו.
"אפילו כשאתה שיכור בלתי נסבל", אמרתי לו בעצבנות, ואז קמתי מהמיטה שלי ונעלתי בשקט את הדלת שלי כדי שאף אחד לא יקפוץ לבקר. אני לא חושבת שזה יהיה כל כך נהדר אם זה יקרה עכשיו.
"אני יודע שאת אוהבת אותי, בלה," הוא צחק עם חיוך שמן על פניו, נשען על גב מיטתי. הסתכלתי עליו ואז הלכתי לעבר בקבוק האלכוהול שהיה מונח על הרצפה.
"אחרי שלא התראינו שלושה שבועות, אתה באמת פורץ אליי? ואפילו שיכור?!" שאלתי אותו באימה, בזמן שהנחתי את הבקבוק על שולחני ליד כל הציורים שלי. ואז הסתכלתי שוב על ולנטינו, כשהחיוך שלו נכבה לאט והוא רק הביט בי בשקט. כשראיתי את פניו העצובות איכשהו, נאנחתי בשקט ואז רצתי לעברו בחזרה למיטה שלי.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romansaאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
