פרק 31

3K 137 79
                                    

אורורה אייזל

מתוח ומצחיק.

זה בדיוק מה שתיאר את מצב הרוח במכונית.

אחרי שולנטינו הוציא אותי מהדיסקו, פגשנו את ביאנקה בחוץ. היא סולקה החוצה כי היא התעסקה עם בחור בבר וזרקה אחריו את הכוס שלה.

בחוץ, האוטו של ולנטינו הובא אלינו מיד ובלי אפילו מילה נוספת, ולנטינו התיישב על ההגה. ביאנקה ואני החלפנו לרגע מבט לפני שהיא נכנסה מאחור ואני מקדימה.

עכשיו הוא הסיע אותנו לבית שלי והתעלם מאיתנו. אבל זה היה יותר מסתם נכון עבורי. כי גם אני התעלמתי ממנו. אני רק רוצה לצאת מהמכונית הזו ולא לראות אותו כמה שיותר זמן.

"בסדר, זה יותר מסתם מצחיק," שמעתי את ביאנקה אומרת מדוכאת, מצמידה את שפתיה ומביטה מהחלון. כשהגיע לרחוב שלנו, ולנטינו החנה את המכונית בפינה נסתרת ואז כיבה את המנוע.

"אז אני אלך. תהנו", היא אמרה אז במלוא האירוניה, טפחה על כתפי מאחור ויצאה מהמכונית. לאחר שסגרה את הדלת מאחוריה, היא רצה במהירות סביב המכונית ונעלמה בחושך.

"אני עייפה מדי בשביל זה," אמרתי אז בקרירות ובכך ניתקתי את השתיקה ששררה לזמן קצר בין שנינו. כשהאידיוט אפילו לא רצה לענות לי, גלגלתי מעט עיניים ויצאתי מהרכב. כועסת, טרקתי את הדלת ואז רצתי לכיוון שבו ביאנקה נעלמה.

"אורורה," שמעתי לפתע את ולנטינו אומר בקפדנות, ובכך גם טרק את דלת המכונית שלו בקול ורץ אליי. כיווצתי את ידי לאגרופים כשעצרתי והסתובבתי אליו באיטיות.

"מה זה היה?" הוא שאל אותי, בזמן שהוא עצר הרחק ממני. מבולבלת, משכתי את גבותיי ופשוט הסתכלתי עליו בשקט.

"אני מבין את ביאנקה. היא לא הכי מבריקה. אבל מה איתך? להתגנב לדיסקו ועדיין לריב עם מישהו?! מה חשבת?" הוא שאל אותי, כשהסנטר שלי נופל מעט למטה והבטתי בו באימה.

"אתה לא רציני, נכון??" שאלתי אותו בזעם, הוא מהדק את הלסת שלו ונשפתי בקול.

״בדיוק לזה אני מתכוון, אורורה", אמר אז, מה שרק הכעיס אותי עוד יותר. מה בעצם האידיוט הזה חושב?!

"אז זה בסדר שלא היית בקשר במשך ימים ואתה בדיסקו המחורבן הזה. זה בסדר שאתה בין כל הנשים ויכול לבוא וללכת לאן שאתה רוצה", אמרתי והתקרבתי קרוב יותר אליו, מביט בי מעט מופתע.

"אז הכל בסדר אם אתה תמיד מכה בחורים, אבל כשאני עושה את זה, זה פתאום סוף העולם?! אני לא הכלב שלך, ולנטינו. מותר לי לעשות מה שאני רוצה", אמרתי בזעם ואז עוצרת זמן קצר מולו.

"קינאת," הוא אמר לפתע בהבנה והביט בי במבט, שפשוט לא הצלחתי לפרש.

"באת כי קינאת," הוא אמר ואז יכולתי לראות איך זוויות הפה שלו נפתחות מעט. זועמת, צחקתי קלות והנדתי בראשי בחוסר אמון. ואז נסוגתי ממנו שוב והסתכלתי כועסת בעיניו.

נכנעת לאפלהWhere stories live. Discover now