נכנעת לאפלה

פרק 42

אורורה אייזל

למדתי מהטעויות שלי. ובגלל זה התקשרתי מיד לולנטינו.

לאחר שדיברתי עם לורנצו רצתי בחזרה למסיבה באי רצון, התרחקתי ממנו בקהל ומיהרתי במהירות לשירותים. שם ולנטינו דיווח על כל מה שלורנצו בנה שוב בשביל חרא מיותר והיה באותה מסיבה כמוני. הוא היה מיד ב-180, העליב את כל משפחתו של לורנצו ומיד עשה את דרכו לכאן. הוא אמר שעלי לעזוב את המסיבה הזו מיד ולא להקשיב ללורנצו. אבל איך יכולתי לסכן את חייהם של כמה אנשים ובמיוחד את החיים של החברה הכי טובה שלי? ידעתי שהיא לא תקשיב לי ולעולם לא אוכל להוציא אותה מהמסיבה הזו. מי יודע אם לורנצו רק שיקר ופשוט בלף אבל פשוט לא יכולתי להסתכן בזה.

אני לא רוצה לאבד חברה שוב.

"באמת היית בחוץ עם החתיך הזה עכשיו? מה עשית?" שאלה אותי קייטי ברעד גבה, כשרצתי חזרה לספה אליה ואל האחרים אחרי השירותים.

"אנחנו לא רוצים ללכת לבית שלי היום, קייטי? אף אחד לא בבית שלי ויכולנו לראות את נטפליקס", אמרתי קצת לחוצה והבטתי בה בתחנונים. היא בדיוק עמדה לענות, אז פתאום לורנצו בא בריצה לעברנו עם חיוך רחב.

"אני מקווה שתישארו הרבה זמן, גבירותיי. אחרי הכל, הכיף אפילו לא התחיל באמת", הוא אמר בחיוך כשהוא כרך את זרועו סביב זרועה של קייטי והביט בי במבט פרובוקטיבי. כועסת, קמצתי את ידי וניסיתי לשלוט בכעס המתעורר שלי.

הייתי כל כך רוצה פשוט לקרוע לו את הראש ואז לבעוט בו כל הדרך לאירופה.

"אנחנו לא עוזבים עכשיו. במיוחד אם אתה רוצה שנשאר", אמרה קייטי בצחוק כשהיא מסתכלת עליו בעיניים גדולות והשליכה את שערה הארוך והשחור לאחור.

"אבל אנחנו לא נישאר עוד הרבה זמן. קייטי?!" לאחר מכן שאלתי אותה מדוכאת והבטתי בה בעיניים מזהירות. היא נאנחה בשקט עצבנית ואז הביטה שוב בלורנצו, שהביט בי כל הזמן ולא הפנה את עיניו ממני אפילו לשנייה.

"אורורה!״

לפתע צרח קול מוכר לי מבעד לקול הרם, שם נאנחתי בהקלה ומיד הסתובבתי. ואז ולנטינו בא לקראתנו בצעדים תקיפים, אנשים נמנעו ממנו במהירות והביטו בו בעיניים גדולות. כשהוא ראה אותנו אז, הוא קפץ את ידו לאגרוף ומיד נדרך בעליל.

"לעזאזל, לא ידעתי שהוא אפילו יותר לוהט," אמרה קייטי בהלם, בזמן שאני מחייכת קלות והסתכלתי שוב על לורנצו. הוא הסיר לאט את זרועו מקייטי והביט בולנטינו.

"כמובן, הכלב שלך בא בריצה מיד," הוא אמר עצבני, בעוד הוא הביט בי שוב.

״באמת חשבת שאני לא אתקשר אליו? מוטב שתוודא שהוא לא ינשך," אמרתי בהתגרות,הוא הידק את הלסת שלו בזעם.

"אני כבר לא מבינה כלום. למה אתם מדברים כאילו אתם כבר מכירים אחד את השני ומי זה הבחור הזה שנראה כאילו הוא יהרוג את כולם מיד?" שאלה קייטי מבולבלת, לפתע אני חשה את זרועו של ולנטינו מאחור סביב הירך שלי, ואז הוא מיד דחף אותי אליו.