אורורה אייזל
לאט לאט פקחתי את עיניי ונאלצתי להבין אם אני עדיין חיה בכלל. כשבהיתי אבודה על התקרה לכמה שניות, פתאום נזכרתי במה שקרה בכלל.
המנוול הזה באמת חטף אותי!
התיישבתי בחיפזון על המיטה והבנתי מהר שאני בחדר השינה של ולנטינו ושכבתי על המיטה שלו.
"אני הולכת להרוג אותו," רטנתי בזעם תוך כדי שהורדתי ממני את השמיכה השמנה. בדיוק עמדתי לקפוץ מהמיטה, ואז שמעתי את הדלת נפתחת מהחדר ואז נסגרה שוב.
"תתקשר אליי כשהוא יהיה מוכן לעסקה," שמעתי את ולנטינו אומר בקפדנות, שאז גם עבר בחדר מותש. הוא היה בטלפון הנייד שלו בזמן שהוא שחרר את חולצתו מלמעלה ובדרכו אל החדר ארונות.
"מהרו", הורה שוב לטלפון הנייד, שם הניח אותו על השולחן ונאנח בקול.
"אתה ממש טיפש,ולנטינו," אמרתי בכעס, ואז הוא מיד פנה אליי.
"את ערה, בלה. סוף סוף," הוא אמר לפתע בשמחה ורץ לעבר המיטה. קמתי מיד , לקחתי את הכרית ביד וזרקתי אותה על ולנטינו.
"שים את בלה שלך בתחת! מה אתה חושב על לחטוף אותי?!" שאלתי אותו באימה כשהוא תפס בחוכמה את הכרית ואז זרק אותה בחזרה על המיטה מאחורי.
"לא הייתה לי ברירה אחרת. אחרת לעולם לא היית באה איתי מרצון", הוא אמר והביט בי בעיניים תמימות, בעוד אני נעצרת מולו בזעם ומביטה בו.
"יש לזה גם סיבה טובה, ולנטינו! אתה לא יכול פשוט לחטוף אותי רק בגלל שזה מתאים לך ואתה רוצה את זה בדרך שלך!" אמרתי בטון רם וכועסת לגמרי, כשהחיוך שלו פתאום טבע עוד ועוד והוא הסתכל בעצב.
״אני מצטער," הוא אמר לפתע בקול נמוך, מגרד את מצחו.
"אני ממש מצטער, אורורה. כשזה מגיע אליך, אני מתנהג ברישול ולא יכול לחשוב בצורה חכמה. פשוט לא רציתי לאבד אותך," הוא אמר בהתנצלות ואז הביט בי לאט לאחור בעיניים. הלב שלי דהר לרגע קצר. ולא ידעתי אם זה בגלל הכעס שלי או המבט שלו.
"תחזיר אותי הביתה,ולנטינו," אמרתי באנחה לאחר שהייתה שתיקה קצרה בינינו על ידי הסתכלות אחת לתוך עיניו של זה.
"אורורה-" הוא אמר אז וניסה לעצור אותי, אבל לא הקשבתי לו יותר ופשוט רצתי על פניו אל הדלת. הוא יכול לדחוף את ההתנצלות שלו בתחת אם הוא חושב שאסלח לו מיד רק בגלל מבט של כלבלב.
אמנם הייתי ממש קרובה לנשק אותו, אבל למזלי עדיין היה לי שכל וההורמונים המזוינים שלי לא יכלו לנצח שוב הפעם.
״אורורה. רגע רגע!" הוא אמר מתחנן, אבל פשוט יצאתי בסערה מהחדר ורצתי במסדרון הארוך אל המדרגות.
"סלחי לי, בלה. בבקשה!" הוא אמר מתחנן ורץ אחרי בצעדים מהירים בזמן שגלגלתי את עיניי עצבנית.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romanceאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
