אורורה אייזל
הוא חלף על פני הצד עם כמה גברים רחבים מאוד ואפילו לא העריך את המבט של מישהו לשנייה. נוקשה וקר, הוא הביט קדימה ונכנס אל מעבר, שעליו פיקח שומר ראש אחר.
"זה הוא?" שמעתי בחורה שואלת בהתרגשות, מביטה בו ויכולה לראות איך חברתה הנהנה בראשה בחיוך רחב.
"שמעתי שהוא אמור להיות טוב להפליא במיטה. אם לא הכי טוב," היא אמרה בצחקוק, צמצמתי את ידי כמו מבולבלת לאגרוף.
"ראיתי כמה פעמים נשים שנכנסו למעבר הזה אחרי שולנטינו עבר אותו. הם אפילו לא יכלו ללכת רגיל אחר כך", אמרה השניה ואז ציחקקה, סובבתי את ראשי בעצבנות מהן שוב ואז עשיתי במהירות את הדרך שלי לולנטינו. אבל אז הוא כבר נעלם דרך המעבר, שומר הראש שלפניו כבר לא זז מתנועתו.
ועכשיו?
בדיוק באותו הרגע שבו רצתי לשם וחיפשתי תירוץ הגיוני, אדם פשוט חלף על פני ורצה, כמוני, להעבור את שומר הראש במעבר. אבל הוא מיד עיכב אותו ואף דחף אותו אחורה. אבל האיש מחה לחלוטין והוא עדיין רצה להיכנס אליו. בזמן ששומר הראש היה עסוק עם האיש שעכשיו אפילו צורח, מיד ניצלתי את המצב ומיהרתי במעבר בלי שהוא שם לב ואפילו לא הסתכלתי לאחור לשנייה.
נכנסתי למסדרון מאוד עמוק וחשוך, שאליו המוזיקה הגיעה רק אילמת מאוד. חיברתי את עצמי שוב במהירות ושמתי את הספקות שלי בפינה האחרונה של מוחי. הרי כבר הגעתי עד הלום אני לא יכולה פשוט לחזור אחורה.
ואם אתם תוהים למה אני עושה את החרא הזה עכשיו: אין לי מושג בעצמי. בלי בדיחה, אני חושבת שהקנאה שלי באמת דחפה אותי למשהו כל כך טיפשי שלא יכולתי אפילו לחשוב בהיגיון. ובאמת יכולתי פשוט לירות לעצמי בראש עכשיו. ורצוי כמה פעמים.
רק את העקבים הגבוהים שלי עדיין ניתן היה לשמוע בזמן שהלכתי במסדרון המצמרר. אבל כששמעתי סוף סוף קולות, לאט לאט עצרתי שוב. מבעד לדלת שנותרה מעט פתוחה, יצא קצת אור שהאיר רק מעט את המסדרון. בדיוק כשעמדתי לעשות את דרכי לשם, הייתי בהלם קל כששמעתי את ולנטינו צורח לפתע בכעס. פקחתי את עיני בזמן שהלב שלי דופק בטירוף.
"אתה תצטער על כך!" הוא צעק, ואז התגנבתי לאט לתוך הדלת והצצתי בזהירות מבעד לסדק. וכשיכולתי לראות מה קורה בחדר הזה, הלב שלי נעצר לשנייה.
זה היה כמו משרד. בפינה היו הגברים שליוו את ולנטינו. וולנטינו? הוא תפס אדם בצווארו והצמיד אותו לקיר. בזמן שלאיש כמעט היו דמעות בעיניים, ולנטינו שלף לפתע סכין חדה מאוד מהז'קט שלו והצמיד אותו לגרונו.
"אני מצטער. באמת! בבקשה, אל תהרוג אותי," אמר האיש הזה בקול רועד, כשולנטינו צוחק בקול רם ודוחף את הסכין במורד צווארו, ויצר זכר קל של דם.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romansaאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
