פרק 43

2.5K 103 38
                                    

אורורה אייזל

שוב, הבקבוק הפך ואז נעצר לאט במעגל. הדחקתי את הפיהוק שלי ואפילו לא הקשבתי לאנשים שחשבו בהתרגשות על משימה עבור האדם.

"איזה חרא של ילד", שמעתי את ולנטינו אומר עצבני לידי, ואז הסתכלתי עליו מהצד. שנינו ישבנו על הספה עם קייטי ואיידן,ולנטינו הפחיד כמה בחורים כדי שנוכל לשבת.

בעוד השאר עשו את דרכם על הרצפה, לורנצו ישב על כורסה ממש מולנו.

"איך אתה בכלל מכיר את לורנצו?!" שאלתי את איידן בלי להבין, קייטי והוא פונים אליי. ולנטינו גם הביט בי בקצרה לפני שהביט קלות באיידן מאחור.

"מכיר אותו לא מזמן. הוא בדיוק בא אלינו לבר לפני כמה ימים ודיבר איתנו. יותר נכון על כולם. המסיבה הייתה גם הרעיון שלו והטוב ביותר: הוא משלם על כל המשקאות", אמר בחיוך , בזמן שהידקתי את גבותיי בספקנות.

״אתה לא חושב שזה קצת מוזר? אתה אפילו לא מכיר אותו!" אמרתי, אבל הוא רק משך מעט בכתפיו.

"הוא עשיר", הוא פשוט הצדיק את זה, ואז הבטתי בו בצורה מדהימה.

איזה בחור.

״באמת הזמנת את ג'ורדן וכן הלאה?" שאלה קייטי פתאום והסתכלה על איידן בעיניים גדולות. לעזאזל... אני מקווה שלא. אחרי הכל, זה יהיה קצת מוזר אם הוא יראה אותי עם ולנטינו עכשיו. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה כשהתוודה על אהבתו בפני, כביכול. מעל הכל, לא הזדמן לי לספר על זה לקייטי ואיכשהו לא העזתי לספר לה.

"כן, אבל הם הולכים למסיבת קולג' היום, הוא אמר לי," הוא אמר, שם נאנחתי בהקלה קלה, ואז קייטי הסיטה את מבטה מאוכזבת.

יש כל כך הרבה בחורים בעולם הזה, למה היא הייתה צריכה להיות מאוהבת בו?!

"בואי נלך, אורורה. לפני שאאבד את השליטה ואקרע את הראש של המזדיין הזה," לחש לי ולנטינו באגרסיביות, ואז הסתכלתי עליו שוב. אבל הוא לא הביט בי, למרות שהלכתי אחרי מבטו ואז הבנתי שהוא מסתכל על לורנצו. הוא שתה מהכוס שלו והביט בנו בחיוך עקום וממש פרובוקטיבי.

"אני לא מבינה את הבעיה שלו. אין לו משהו יותר טוב לעשות מאשר לעלות לנו על העצבים?" שאלתי אותו בכעס באותה מידה, בזמן שהוא נאנח קלות, כרך את זרועו סביב כתפי ולחץ אותי לעברו.

"אני אומר: חרא ילד," הוא התלונן בזעם, ולאחר מכן נאלצתי לחייך קלות. קצת הצטערתי בשביל ולנטינו. בתור ראש מאפיה עתידי בן 28, יש לך דברים טובים יותר לעשות מאשר לשחק אמת או חובה עם ילדים בטקס סיום.

"אמת או חובה, לורנצו?" איידן אמר פתאום בקול, שם הסתכלתי עליו שוב והבנתי שהבקבוק נעצר אצלו.

"אמת," הוא אמר בשלווה, מביט ישירות לתוך עיניי. נשכתי מעט את שפתי התחתונה כשהרגשתי את ולנטינו מושך אותי יותר ויותר. בדיוק כמוני, הוא לא אהב איך שהוא הסתכל עליי כל הזמן.

נכנעת לאפלהWhere stories live. Discover now