פרק 24

3.5K 156 30
                                    

אורורה אייזל

״אני גם מתמקד בזה כדי לא להתחרפן לגמרי ולקרוע את הבחור לגזרים".

ואני עם המחשבה שהוא השתנה.

"אני שונאת את הסוג הזה שלך! הדרך התוקפנית, הקנאית לגמרי והדרמטית שאין צורך בה! אנחנו אפילו לא ביחד ובכל זאת אתה מנסה לאסור עליי לפגוש בחורים אחרים!" אמרתי עצבנית, ואז הוא הידק את הלסת שלו ונוצץ לעברי בעיניים.

"מתי את סוף סוף תביני שאני פשוט לא יכול לשלוט בזה? אני לא יכול לעשות כלום עם הכעס שלי אם בחור אחר בכלל יסתכל עליך!" הוא גם אמר נסער, כשאני מגלגלת עיניים עצבנית.

"למה אני בכלל מנסה לדבר איתך? זה נכנס משם," אמרתי והצבעתי באצבע על אוזני ימין.

"ויוצא משם," סיימתי את המשפט שלי והפניתי הפעם את האצבע השנייה שלי לעבר אוזן שמאל. למרות שהפעם הוא זה שגלגל עיניים מרוגז בעיניים.

"למה את כל כך עקשנית?" אחר כך שאל אותי בתסכול, ואז הבטתי בו באימה. הסנטר שלי נפל מעט למטה ולא האמנתי לדבריו.

"אני אמורה להיות עקשנית?! אתה זה שעיקש מכדי להשאיר אותי לבד!" אמרתי בכעס בעודי מהדקת את ידי בזעם לאגרופים.

"ואת תחזורי לזה! כמה פעמים אני צריך להגיד לך שאת לא תיפטר ממני יותר. סוף סוף תביני את זה!" אחר כך הוא אמר בכעס ואז הניח את ידיו על הלחיים שלי.

"אני מבינה את זה! אבל אני לא רוצה את זה! אתה סוף סוף תבין!" אמרתי בכעס, מטיחה ממני את ידיו.

"באמת שאין לי עצבים יותר," אמרתי אז ורק רציתי להסתובב כדי לבסוף לברוח מהאידיוט הזה. אבל כמובן שולנטינו לא יהיה ולנטינו אם הוא לא אחז בירך ודחף אותי אל האקדח שלו. בזמן שפקחתי מעט את עיני, הוא לחץ עלי את כל גופו, הכניס את האצבע שלו מתחת לסנטר שלי וגרם לי להסתכל עליו.

"אני שונא את זה כשאת מדברת אליי ככה, בלה. תפסיקי עם זה," הוא ציווה עליי כמעט נוהם, ובכך חיברתי את שפתי בכעס והבטתי בו בכעס.

״מה אתה רוצה לעשות בנידון? תירה בי וגם באנשים שפשוט לא התאימו לך?!" שאלתי אותו בפרובוקציה, עצמתי את עיני לרגע קצר והסתכלתי עליי שוב.

"זה אפילו לא יהיה רעיון כל כך רע," הוא אמר אז, למרות שיכולתי אפילו לראות איך זווית פיו הימנית שלו קצת משועשעת.

"נכון. צודק. אז לפחות הייתי נפטרת ממך," אמרתי באירוניה והסתכלתי עליו בחיוך מזויף .

"את באמת חושבת שהמוות ימנע ממני לא לראות אותך יותר? אפילו הייתי הולך אחריך לעזאזל," הוא אמר כשהוא מניח את ידיו על מותני.

"אתה ממש מרגש, ולנטינו" אמרתי בגועל ועקמתי את פני. כתוצאה מכך,  הוא צחק קלות והניד בראשו משועשע.

נכנעת לאפלהWhere stories live. Discover now