אורורה אייזל
סם אכל את הנקניקייה שלו בשלווה במושב האחורי. אני גם לא מבינה בכלל איך הוא יכול לאכול בשקט במצב כזה. אחרי הכל, ולנטינו מדבר שם לבד עם כמה טיפוסים של אופנוענים, לפיהם כל זה יכול להתנוון מהר מאוד. למרות שאני יודעת שילנטינו לא מוותר בקלות, זה בהחלט יותר מדי בבת אחת בשבילו.
"עכשיו תפסיקי לדאוג כל כך. גיסי כבר על זה," סם אמר אז בפה מלא, כשאני מגלגלת את עיניי ומביט בו בחזרה.
"הוא לא גיסך והוא אף פעם לא יהיה. ותפסיק לאכול בצורה כל כך מגעיל", אמרתי אז והבטתי בפניו בגועל, שם הוא מרח קטשופ ומיונז בכל מקום.
"אהה, מה זה ביניכם אז? את נותנת לו כסף כדי שהוא יבלה איתך וישים לב אליך?" הוא שאל אותי בהלם בשובבות, בעודי משכתי את גבותיי יחד בבלבול.
"זה לא צריך להיות הפוך?" שאלתי אותו, ואז הוא פשוט צחק עלי בקול.
"הבחור הזה?,הוא אפילו יכול לגרום לבראד פיט לפקפק במיניות שלו. אז למה שהוא ירצה אותך?" הוא שאל אותי מתוך פרובוקציה, צבטתי את עיניי יחד והבטתי בו באזהרה.
"אם אתה מוצא אותו כל כך חרמן, אז לך על זה! אבל תאמין לי, הטיפוס שלו הוא בהחלט לא ילד קטן ומעצבן," אמרתי בכעס, ובכך הוא גם הביט בי כועס.
"העיקר שאני יותר גבוה ממך. אבל זה לא משנה," הוא אמר מעליב ונשך שוב את הנקניקייה שלו, ובכך צחקתי בשקט באופן אירוני ושוב הסתכלתי קדימה. הוא צדק, אבל אני לא מתעניינת בכלום. הוא לא תמיד צריך לדבר שטויות כאלה.
"הנה הוא חוזר," אמר אז סם, בזמן שהוא זרק את שקית הנקנקיות על ברכי מאחור. מיד הסתכלתי החוצה אל החושך ולמעשה זיהיתי את ולנטינו מתקדם לעבר המכונית במצב רוח רע.
לחצתי מעט את שפתי כשהוא נכנס בשקט לרכב והפעיל את המנוע. לאט לאט הסתכלתי אחורה על האופנוענים והבנתי איך גם מצב הרוח שלהם מתוח
על מה הם דיברו?
״נו? אתה לא יכול פשוט להישאר בשקט," אמרתי בסקרנות,כשולנטינו נסע שוב מתחנת הדלק הזו מהרחוב. אבל כשולנטינו לא רצה לענות לי, הסתכלתי עליו מעט ועקמתי את פניי.
"אתה רציני? תגיד משהו," פניתי עליו שוב, הוא נאנח בכעס וחיזק את אחיזתו סביב ההגה. הרמתי במהירות את גבותיי והבטתי בבחור הזה בזעם. לא רציני.
"אין מה לומר," אמר בקרירות, רק מביט בעקשנות ברחוב הריק. בפנים, כעס עלה עליי פתאום כשהוא שוב היה כל כך קר ומרוחק ממני. לא ביקשתי ממנו לדבר עם החבר'ה האלה, למה לעזאזל הוא משחרר את מצב הרוח הרע שלו כל כך בגלוי?
"כמובן שיש מה להגיד. למה אתה במצב רוח כל כך רע עכשיו? זה לא מה שקרה," אמרתי עצבנית הפעם, כשולנטינו אז מסתכל עליי בכעס ואז מסתכל בחזרה לרחוב.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romanceאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
