נכנעת לאפלה

פרק 16

אורורה אייזל

היה לי שבוע ממש קשה. מעולם לא הרגשתי כל כך מוזר, מגעיל ובדיוק רע כמו השבוע. כל הלילות לא יכולתי לישון יותר ולא יכולתי להירגע לשנייה אחת.

כל פעם הייתי צריכה לחשוב על כל הדם באותו לילה.

הדם שהיה בכל המכון. הדם שכיסה את ולנטינו.

באותו לילה קרא ולנטינו לגברים אחרים ובינתיים על רגליו הובלתי אותו לאט החוצה אל המכונית שלו. ונחשו מה מצאנו שם. גברים אחרים שוכבים מתים על הרצפה. אלה היו אנשיו של ולנטינו שנהרגו על ידי גוזמן, בזמן שהם היו אמורים להגן על ולנטינו.

לא משנה איפה עצרנו? גופות מונחות על הרצפה.

מכיוון שהמכון היה מרוחק מאוד, לא פלא שאיש לא שם לב לטבח הזה והזעיק את השוטרים. ואני לא יודעת אם זה היה טוב או רע.

בזמן שולנטינו התנהג כאילו זה משהו נורמלי שהוא פשוט הרג כל כך הרבה אנשים וממש עמדנו בבית קברות, הוא טיפל בחתכים שלו בשלווה במכונית. פשוט הייתי צריכה להקיא ופשוט הרגשתי ריק. הוא דאג לי וניסה להרגיע אותי שוב, אבל זה היה חולני מדי בשבילי.

בכל מקרה, אנשיו הגיעו תוך כמה דקות ומיד ניקו הכל. לא נשארו דם ולא גופה ואפשר היה לחשוב ששום דבר לא קרה לעולם.

אחרי שגם ולנטינו הרגיש קצת יותר טוב, הנהג שלו נסע מהמקום הזה. בדרך ולנטינו ניסה לדבר איתי, אבל חסמתי אותו. הוא שם לב שאני לא רוצה לדבר באותו הרגע וכיבד את זה כבר אז. כשהגענו לבית שלי בכביש, בחיים שלי לא יצאתי ממכונית כל כך מהר. מיד רצתי הביתה, עליתי בחדר שלי ונעלתי את כל החלונות והדלת שלי.

מאותו רגע יצאתי מהחדר שלי רק כשהייתי צריכה ללכת לבית הספר או לאכול.

עד היום.

כמובן, החברים שלי שמו לב להיעדרותי ודאגו לי. בגלל זה הם חיכו לסוף השבוע, ואז ממש גררו אותי מהמיטה והכריחו אותי להחליף בגדים ולהתאפר.

ונחשו איפה הייתי עכשיו.

לבשתי שמלה קצרה וצמודה ונאלצתי לנעול מגפיים שחורים וגבוהים שאפילו לא היו שייכים לי. השיער שלי היה מסולסל ואני התאפרתי קלות. האנשים  סביבי רקדו בפראות, היה ריח מדהים של אלכוהול וזיעה מגעילה.

הריח פה אפילו יותר גרוע מהחדר של סם. שני החברות שלי פשוט גררו אותי לדיסקו, שבו בהחלט לא רציתי להיות. אפילו ההורים שלי אפשרו זאת, למרות שהם לא היו צריכים לעשות זאת, כי הם גם רצו שאצא. הם גם שמו לב שהייתי קצת מוזרת השבוע.

"עכשיו אל תראי ככה! תהני יותר!" לוסיה צרחה מבעד למוזיקה הרועשת והכניסה כוס מלאה אלכוהול לתוך היד שלי. כולנו היינו עדיין בני 18, למרות שבאמת תהיתי ממי היא קיבלה את האלכוהול.