אורורה אייזל
ולנטינו כבר לא היה לבד על הספה. כי מימין ומשמאל פתאום ישבו כמה בנות שהיו מאוד קרובות אליו.
קרוב מידי.
הם צחקו בקול, ניסו למשוך את תשומת לבו וחייכו אליו עם האוכל בידהן. הידקתי את ידי לאגרופים כאשר אחת אפילו הניחה את ידה על כתפו והשנייה גיששה באצבעותיה על הצווארון שלו.
ומה הממזר הזה עשה? הוא שתה בשלווה מהכוס שלו ולאט לאט הביט בי שוב. במבט חסר רגשות הוא הביט בי בעודי רותחת מכעס. הוא עשה זאת מתוך פרובוקציה טהורה. הוא כעס שאני רקדתי עם מרקו. אבל אם הוא חשב שפשוט אתן לזה לשבת עליי, הוא טעה לחלוטין.
פניתי בחזרה למרקו, שכבר הסתכל עלי קצת מודאג. בצעדים מהירים התקרבתי אליו, שמתי את ידיי סביב כתפו ודחפתי אותו אלי. בעיניים פקוחות לרווחה, הוא השפיל את מבטו אלי כשהסיר את זרועותיו ממני והחזיק אותן באוויר בהלם.
"רצית לרקוד? אז אני אראה לך איך רוקדים כמו שצריך", אמרתי לו והסתכלתי עליי בהלם יותר ויותר. אבל לאט לאט הוא התחיל לגחך ולבסוף הוא כרך את זרועו סביבי.
בזמן שחזרתי למוזיקה, לקחתי את ידיו והנחתי אותן על ישבני. מרקו מיד תפס אותי חזק יותר וזז איתי לצלילי המוזיקה. הזזתי את הירך שלי, ובכך הוא הוביל אותה בידיו והתקרב אליי יותר ויותר.
נושמת בכבדות,הסתובבתי ותפסתי את הלחי שלו עם היד שלי והצמדתי את ישבני אל איברו. הוא הניח את ידו על מותני והסתיר את פניו בעקום צווארי.
מה שאתה יכול לעשות,ולנטינו, אני יכולה לעשות יותר גרוע.
רק רציתי להסתכל שוב לולנטינו כדי לראות אם הוא הסתכל עלינו בכלל או היה עסוק בכלבות, מרקו פתאום נקרע על ידי. מבולבלת, הסתובבתי וכשראיתי, כמובן, ולנטינו אגרסיבי לחלוטין, לחצתי על שפתי בזעם.
"מזדיין אחד!" הוא צרח בקול רם, תפס את מרקו בצווארון ונתן לו אגרוף באמצע פניו. בזמן שהאנשים מסביבנו הסתכלו עליהם בהלם, נאנחתי עצבנית ונשכתי את הלחי הפנימית שלי. טיפוסי.
בעוד מרקו התנודד לאחור, הוא צרח חרישית והחזיק את אפו המדמם. מיד רצו לעברו כמה נערים ועזרו לו לקום שוב, ואז ולנטינו פונה אליי, נושם בכבדות.
"בוא איתי", הוא ציווה עליי באגרסיביות, תפס את ידי בחוזקה ואז הדריך אותי בין הקהל שמיד פינה לנו את הדרך.
"עזוב אותי, ולנטינו!" צעקתי בקול על המטומטם, אבל הוא רק התעלם ממני וגרר אותי בזעם. במסדרון קצת יותר מרוחק, הוא הלך לכיוון השירותים והסתער כשאני בידו. בשירותים הוא דחף אותי קלות לחדר ואז עבר בין התאים כדי לוודא שאף איש לא נמצא שם.
"ולנטינו," אמרתי עצבנית כשהוא הלך בחזרה לדלת ואז פשוט סגר אותה. נושמת בכבדות,הוא הסתובב אלי, כשעיניו, שנעשו שחורות מרוב כעס, הביט בי בכעס.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
عاطفيةאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
