אורורה אייזל
השעון המתקתק היה הדבר היחיד שרק התרכזתי בו. רק רציתי לצאת מכאן וללכת הביתה. אני עובדת בבית הקפה הזה שש שעות היום ורק רוצה לשכב במיטה שלי.
כל היום הייתי צריכה לטפל בלקוחות שערורייתיים ולהתייחס אליהם כמו מלכים.
ויש לי את הטמפרמנט של אבא שלי ושל אמא שלי, אני ממש מתקשה לסתום את הפה ולהישאר נחמדה ללקוחות. למרות שזה בכלל לא מגיע להם.
מכיוון שכבר היו כמה מקרים שבהם הלקוחות התלוננו על השירות שלי, הבוס שלי כבר איים עליי בפיטורין. עכשיו כל מה שנותר היה פשוט לשתוק ולתת לעצמי להתנהג כמו חתיכת עפר.
מכיוון שהשעה הייתה כמעט חצות, החנות הייתה ריקה לחלוטין. הבוס שלי כבר עזב ולא הגיעו עוד לקוחות לבית הקפה בשלב זה. חוץ ממני לא היה אף אחד בחנות הקטנה הזו.
בדיוק עמדתי ללכת מאחור להחליף בגדים, אז כמובן שהדלת נפתחה וגרמה לי לעצור. הסתכלתי מהדלפק אל הדלת וזיהיתי גבר.
הוא נכנס לאט לאט לחנות והביט סביבו בשלווה. ואז המבט שלו החליק אליי ויכולתי לראות איך הוא חייך אליי.
"אנחנו סוגרים עכשיו, אדוני. אני מצטערת," אמרתי והסתכלתי על האיש בחביבות. אבל נראה שהוא לא הסתובב שוב ופשוט התקדם אליי ליד הדלפק.
"את יכולה לסגור עוד חמש דקות. אני רוצה לשתות קפה," הוא אמר בקול רם פנימה. שמרתי על החיוך שלי ואז הנהנתי בהסכמה עם ראשי.
"איך תשתה את הקפה שלך?" לאחר מכן שאלתי אותו כשהוא התיישב ליד הדלפק.
אפשר היה לראות שמשהו לא בסדר איתו, אבל שמתי את המחשבות האלה במהירות במגירה האחורית. אני רוצה להיות האדם האחרון שרוצה לשפוט אדם על המראה שלו.
״שחור לגמרי, מתוקה", הוא אמר ונגע בזקנו. למרבה הצער, העיניים שלו כבר לא נשארו על עיניי, אלא כמובן החליקו לאט במורד הגוף שלי.
שנדבר על זה שהוא קרה לי מתוקה?!
במהירות ניגשתי למכונת הקפה. ובזמן שהכנתי לו קפה, כמובן שהרגשתי את עיניו עליי ועל התחת שלי כל הזמן.
"את עובדת כאן בשעה הזו כל יום?" אחר כך הוא שאל אותי בזמן שהנחתי את הקפה שלו על השיש מולו.
"הייתי מבקשת ממך לשתות מהר, כי אני צריכה לסגור בקרוב," אמרתי, מתעלמת מהשאלה המטופשת שלו. שמתי לב באיזו גועל נפש הוא חייך אלי ואז הנהן בראשו בהסכמה.
בדיוק כשרציתי לחזור לחדר הצוות, שמעתי רעש חזק. מפוחדת, הסתובבתי שוב, ויכולתי לראות איך הוא הביט בי בעיניים פקוחות לרווחה.
"הכוס שלי נפלה," הוא אמר בעצב,היה בי דחף להתחיל למחוא לו כפיים. באמת תודה רבה לו.
"אין בעיה. אני אכין לך אחד חדש", אמרתי ורק רציתי ללכת שוב מאחורי הדלפק.
YOU ARE READING
נכנעת לאפלה
Romanceאורורה חיה את חייה בשלווה וברוגע עד לאותו היום שבו פגשה אותו. בפעם הראשונה בחייה כף רגלה נחתה במכון האגרוף שבבעלות אביה. אביה אסר עליה לבקר שם עוד מאז ילדותה מסיבה גלויה,היא מעולם לא הבינה למה אביה נגד זה. זה רק מכון אגרוף,אחרי הכל. אבל שהיא פגשה או...
