שימו לב יופיע בפרק תוכן מיני
טריגרים:אונס פגיעה עצמית
הדלת נפתחה פתאום ויפית עמדה שם
והביטה בנו בבלבול מתחבקים ברצפה המלוכלכת.
שחררתי את אחיזתי ממנו במהירות.
והוא התרומם לעמידה.
"אני מצטערת אני שכחתי מכם לגמרי" יפית אמרה נבוכה.
אדם התקרב אליה עצבני ומאיים ,היא נראתה מפוחדת,"מה זאת אומרת שכחת"
"אני פשו..ט, לא יוד..עת" היא גמגמה.
התקרבתי לאדם ושמתי את ידי על ידו הוא עדיין רעד קצת "זה בסדר יפית" ניסיתי להרגיע את אדם ולהראות לו במבטי שישחרר אותה במנוחה. אדם נרגע מעט ויצא עצבני מהמחסן.
"תודה" יפית לחשה לי לא עניתי לה ויצאתי מהמחסן גם אני.
אדם עמד שם מתחת לשמיים שכבר החשיכו .
היה נראה כאילו הוא יצא מסערה,כאילו יצא מתוך הים אחרי שטבע והוא נושם אוויר צח.
"אתה בסדר?" שאלתי הוא לא נראה טוב, הוא נראה חיוור.
הוא הביט בי ,אישוניו התגלגלו "אדם" תפסתי בו .
הוא נשען עליי עם ראשו כאילו לא יכול להחזיק ,לקחתי אותו לספסל והושבתי אותו .
"אדם" נענעתי את ידי מול עיניו ,הוא לא הגיב.
ואז פשוט ישבתי שם ,הוא ישב לצידי עם ראשו על כתפי. מזיע וחיוור.
עברה דקה ועוד דקה,ואז ארבעים דקות שאנחנו יושבים ושותקים,כאילו זה בסדר שאנחנו פשוט כאן מתנחמים אחד בשנייה, החושך השתלט על הרחוב .
"אדם תגיד משהו" אמרתי כמעט בלחש.
"אני רק רוצה עוד שתי דקות" הוא הכניס את ראשו עמוק יותר לתוך כתפי.
הלב שלי דהר שכבר חשבתי שאפסיק לנשום ,ופחדתי שהוא שומע אותו . שהוא שומע איך הוא משפיע עליי.
"למה את היית נחמדה עליי אחרי איך שהתייחסתי אלייך" שתקתי.
כי אני באמת לא יודעת למה ,אני באמת לא יודעת למה לי לעזור לו .
אבל עמוק בפנים ידעתי את התשובה.
"כי הזכרת לי את עצמי" אמרתי מביטה אל הקרקע לכל מקום חוץ מעיניו שמביטות בי כל כך קרוב.
עברו עוד כמה דקות של שקט הוא לא שאל למה והעדפתי שלא ,אני לא אוכל להגיד לו .
"אני חושבת שעברו כמה דקות" לחשתי מתוך השקט. מבולבלת ממה שהנוכחות שלו גורמת לי, הוא התרומם מכתפי ,וקם מהספסל
"שקד תודה אני לא יודע מה הייתי עושה היום בלעדייך"
הנהנתי בשקט.
"אבל זה צריך להשמר בסוד" הוא אמר בטון תקיף. כזה שאם אני עוברת על דבריו מצבי יהיה רע.
הנהנתי "אני רציני את לא יודעת בכלל מה יקרה אם מישהו ידע זה דברים שאת לא רוצה להתעסק איתם אז גם בשבילך תהיי בשקט"
הדברים שלו הפחידו אותי הם גרמו לי לתהות עם מה הוא מתעסק .
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
