אדם:
גופה החם והעירום היה בזרועותיי.
לבן וטהור כל כך,למרות שהרגשתי ששוב הוצאתי ממנה את כל הטוהר שלה ,שהרסתי אותה. לעזעזל אני מרגיש שאני הורס אותה רק במבטי.
בהתחלה היה לי מאד ברור ,אני אקח אותה לביתי בשביל להגן עליה,ככה אוכל לשמור עליה טוב ,אבל כל זה בולשיט אחד גדול.
כי לגור איתה באותו הבית ,לישון איתה באותה המיטה ,עם הבחורה שמטריפה אותי ,זה פאקינג מתכון לאסון ,ועכשיו האסון הזה התפוצץ לי בפנים.
הגעתי למצב שאני צריך אותה נואשות,שאני כבר לא יכול לשלוט בעצמי.
רגשות האשמה לא עוזבים את בטני ואני זז במיטה באי נוחות ,מתקשה להרדם.
אני פגעתי בה. לא זיהיתי את עצמי ,לא זיהיתי את מבטי השנאה ששלחתי אליה,ואם זה לא מספיק אחר-כך גם לקחתי ממנה את גופה.
כי לא הספיק לי ,הייתי חייב להכנע לרגשות שלי ולהרגיש אותה ,להיות בתוכה.
הרגשתי שאני משתגע.
ועכשיו חשבתי שארגיש טוב,כן הייתה לי איזה מחשבה מזויינת שאולי אם אשכב איתה זה ירגיע או יעלים את הרגשות האלו אליה שאני לא מזהה בעצמי,אבל לא. התשוקה אל הבחורה הזו רק גדלה עוד והיא עוד תהרוס אותי.
***
השמש העירה אל החדר וגרמה לסינוור בעיניי ,הבטתי בגופה שוכב לצידי,השמיכה כיסתה רק ישבנה ,כל גבה ורגליה היו חשופים לעיניי הבוחנות.
לא לא לא זה לא טוב לי עכשיו.
נגעתי בגבה בעדינות "שקד" קראתי בשמה בשקט.
היא מצמצה והרימה אליי את ראשה ,חיוך קטן עלה על שפתיה האדומות.
"אתה עדיין פה" היא נגעה בכתפי כדי לחוש אותי ,"לא עזבת הפעם" היא עצמה את עיניה שוב בחיוך.
לעזעזל ,היא באמת חשבה ששוב אלך?
קמתי מהמיטה ופתחתי את התריס כדי שיסנוור את פניה ויעיר אותה.
היא התהפכה על הגב ושמה יד על עיניה במהירות "תסגור,תסגור בבקשה" היא קמה מהמיטה במהירות וברחה אל איזור מוצל ששמיכה בלבד עוטפת את גופה בקושי.
הבטתי בה מבולבל ועשיתי כדבריה .
"יש לך טראומה מאור?" שאלתי הרוגע ועדינות בתקווה שהפעם היא תיתן לי קמצוץ מידע על חייה ,היא נרגעה מעט ברגע שהורדתי את התריס והורידה את ידה מעיניה.
מבט לא ברור עלה על פניה.
"אני לא רוצה לדבר על זה" היא נכנסה אל חדר השירותים הצמוד .
מה לעזעזל היא מסתירה? כדאי מאד ליורם למהר עם המידע עליה כי אני מתחיל לאבד סבלנות ,ולא כדאי לו שזה מה שיקרה.
שמעתי את ברז המקלחת נפתח ,והבנתי שלהשאר ליד דלת המקלחת ולדמיין אותה מתקלחת לא יעשה לי טוב כרגע, אני מסוגל ברגע אחד קטן לפרוץ את הדלת המזוינת הזו ולהכנס איתה מתחת למים החמימים להרגיש את גופה לידי, לראות איך המים זורמים על החזה המושלם שלה , לעזעזל והנה דמיינתי את זה. הנחתי יד על גשר אפי בתסכול ונאנחתי בייאוש ,התרחקתי מדלת המקלחת כמו מאש רותחת ועזבתי את החדר.
***
לאחר מקלחת מהירה שעשיתי ,ירדתי למטה,שקד עדיין לא יצאה משם ,
יכול להיות שהיא מתחרטת על אתמול?
סביר להניח אני כזה אידיוט.
הבית היה שקט והנחתי ששוב תומר ואבא לא בבית ,פעם הייתי כל הזמן יוצא עם אבא שלי למשימות,אבל לאחרונה אני פשוט לא יודע מה קורה לי,פעם זה היה בראש סדר העדיפויות שלי.
עיניי נעצרו על גל שעמד עם גבו אליי ופניו אל החלון, תמיד שהוא חוזר מהפנימייה אני רואה אותו עומד שם ,אף פעם לא הבנתי את זה.
"מתי חזרת?" אמרתי מאחוריו.
YOU ARE READING
קֶרֶן אוֹר שְׁבוּרָה
Romanceהבטתי בו בעיניים הירוקות שלו ,שהביטו בי בשנאה, באש ששרפה את עיניי. "למה אתה מתנהג ככה?" שאלתי בשקט שנשימותיו הקצרות מורגשות על אפי, קרוב כל כך, ממסמרות אותי חזק יותר לקיר ,בפחד. "כי אני שונא את איך שאת פאקינג גורמת לי להרגיש שקד" קולו העמוק נשבר והו...
